שלום הרב. אם חתכתי בצל בסכין בשרית בקר לא בן יומו. ושמתי את הבצל על פיצה בתנור זה בסדר?

שלום וברכה. א. לדעת בני ספרד מותר לאכול את הבצל במאכל חלבי. אולם לדעת בני אשכנז וחלק מבני ספרד גם במקרה שחתכת בסכין שאינו בן יומו אין לאכול את הירק החריף עם המין השני, אלא אם כן בשעת הדחק או הפסד מרובה. ב. התנור אינו צריך הכשרה, והמחמיר להכשיר את התנור לפני השימוש - תבוא עליו ברכה. מקורות והרחבה: א. גמ' חולין (קיא:), וז"ל הגמ' בע"ז (לט.): "אגב חורפיה דחלתיתה מחליה ליה שמנוניתא והו"ל כנותן טעם לשבח ואסור". וביאר הריטב"א (בגמ' ע"ז שם) כיון שהחריפות ודוחק הסכין מפליטה את הטעם הבלוע בסכין. לדעת רש"י (בחולין שם) בחילוק שבין דגים שעלו בקערה בשרית שמותר לאוכלם בכותח לבין צנון שחתכו בסכין בשרית שאסור בכותח, יש שני טעמים, א. משום שמנונית שנשארת על הסכין, ב. משום דוחקו של הסכין וחריפות הצנון. למעשה השו"ע (יו"ד צ"ו א') פסק כשני הטעמים (גר"א שם). והנה פסק מרן השו"ע (שם א') כראב"ד שבסכין בן יומו מספיק נטילת מקום שהוא כעובי אצבע. אך הרמ"א פסק לכתחילה כדעת הרשב"א שאסור כל המאכל עם המין השני, "אבל בדיעבד אין לאסור רק כדי נטילה". ויש מפוסקי אשכנז שהחמירו ליטול בכדי נטילה אף כשיש שישים כנגד הסכין (קיצושו"ע סי' ח' פ"ב ו'). ולגבי סכין שאינו בן יומו (ונקיה), השו"ע סתם כדעת הרמב"ם שרק בחלתית אומרים שהיא "מחלא ליה לשבח", אך בשאר דבר חריף שנחתך בסכין שאינה בת יומה אינה נותנת אלא טעם לפגם במאכל. והוסיף ביש אומרים את דעת התרומה שהחמיר אפילו באינו בן יומו, וכן החמיר רבנו הרמ"א. וכן פסקו הב"ח והש"ך (שם), וכך נוהגים בני אשכנז. יש לציין שכה"ח (שם סק"י) כתב שיש לאסור לכתחילה אפילו בסכין שאינו בן יומו, ובהפסד מרובה או שעת הדחק יש להקל, לשיטתו שבכל מקום שמרן מביא יש אומרים, צריך לחוש לדבריהם, ובשיטה זו הולכים כמה מגדולי פוסקי ספרד (בעל הזבחי צדק, הבא"ח ועוד). ואילו הילקו"י (איסור והיתר ח"ב מבוא עמ' י"ב) כתב ע"פ דברי אביו מרן היחוה דעת, שהלכה כסתם בשו"ע, ויש להתיר באינו בן יומו אפילו בהפסד מועט, וכך נוהגים רוב בני ספרד. וכאמור אין צריך נטילה אלא דווקא שהסכין בת יומה (עיין שו"ת יבי"א ח"ד או"ח סי' ט' י', שו"ת יחוה דעת ח"ב עמ' קצ"ג). ב. כמו"כ לגבי הפלטת הבליעה של הדבר חריף לכלי אחר, מבואר באבן העוזר (יו"ד צ"ו, ג') ובחוות דעת (שם ו') שאין להחמיר בדבר חריף אלא לעניין הפלטת טעם מהכלי אליו, אך לא לעניין הוצאת טעם שנבלע בו אל כלי אחר, ואף שדעת המג"א (או"ח תנ"א ס"ק ל"א) שהכלי נעשה בשרי וכ"כ המ"ב (שם ס"ק צ'), מ"מ דעת הרבה אחרונים כשיטת אבן העוזר והיסוד העקרוני העולה מדבריו, שאין בדבר חריף אלא חידושו ואין בו כח להבליע לכלי אחר כלל, וכ"כ בשו"ת מהרש"ג (ג',ל"ט) להקל, וכן אמר לי הרב פנחסי הי"ו מח"ס הכשרות, שבנידו"ד התנור נשאר פרוה וראוי רק לנקותו לפני אפיית מאכל חלבי. (כמו"כ בפשטות בתנור הדבר יותר קל מהנידון של המטחנה שהובא במח' הנ"ל כיון שאין האוכל נוגע ישירות בתנור, ועוד ששם הוי דוחקא דסכינא בדבר חריף). עם זאת אם אפשר, נכון לחוש לדעת המחמירים ולנקות את התנור ולהדליק אותו למשך כחצי שעה, כיון שלשיטתם מדובר בטעם ממש. בברכה נאמנה,