- הלכה
- נטילת ידים לסעודה ופירות
ניגוב היד בנטילה חיוב או חומרא
שאלה
ידוע שיש המחמירים לנגב ידיהם בזמן שנוטלים ידיים. וכשלמדנו הלכות נטילת ידיים, ראינו שלכאורה זו לא חומרא אלא עיקר הדין, שהרי אם הידיות של הנטלה רטובות, ולוקח את הנטלה ביד שמאל, ידו מטמאת את המים, ואחר שמילא את הנטלה וטיהר את יד ימין [ע"י רביעית וכדומה], מעביר את הנטלה ליד ימין, [ואמנם יד ימין כבר טהורה, ולכן לא מטמאת את המים שעל הידית], ושופך על יד שמאל ומטהר אותה. אך הבא אחריו ליטול, מוצא את הידית השמאלית עם רטיבות טמאה ממישהו אחר, ולזה לא תועיל שפיכת רביעית כמבואר בשו"ע, אא"כ הנוטל השני, ינגב ידו השמאלית קודם שישפוך עליה. האם נכונים הדברים שאם נוטלים כמה זה אחר זה צריכים לנגב היד השמאלית מעיקר הדין?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה!
שולחן ערוך אורח חיים הלכות נטילת ידים סימן קסב סעיף ד כותב כך : אם נגע בהם אחר שלא נטל ידיו, בעודם לחות מן המים, צריך לנגבם ולחזור וליטול, שהרי זה טימאם ע"י המים שעליהם. לכך צריך ליזהר כששופך מים שלישיים, שהם שניים לבד מהראשונים, שלא יגע יד בחברתה עד שישפוך גם זה על השנייה, או שישפוך מתחילה על שתיהן כאחד, ואם נטל כל יד מרביעית א"צ לכל זה.
ועל כך כתב מגן גיבורים אלף המגן סימן קסב ס"ק ח : ואם נטל הכלי בידו לחה נטמא אוזן הכלי מהמים ואם חזר ואוחזו בידו נטמאו ידיו ממנו .
מוסיף וכותב על כך המשנה ברורה סימן קסב ס"ק מט : כתבו האחרונים אם נטל הכלי בידו הלחה [היינו ביד הימין ששפך עליה מתחלה פעם אחת בידו השמאלית] נטמא מאזן הכלי מהמים שיש על ידו דמים הראשונים טמאים הם ואם חזר ואחזו בידו השמאלית ליטול פעם שניה על הימין נטמא ידו עי"ז וצריך לנגבה והעצה לזה שיטיל רביעית בב"א על כל יד ויד או שישפוך מים ראשונים ושניים על כל יד ויד בפ"ע:
עולה ממה שהבאנו שאכן יש להקפיד על כך שאוזן הכלי תהיה יבשה ולא לחה ,אך יחד עם זאת באם נטל רביעית מים על ידו כפי שכותב השולחן ערוך או"ח סימן קסב ס"י אזי אין ידו מטמאת את הכלי ואין חשש בדבר.
כך גם ראיתי בהערה שכתב הרב מלמד בפניני הלכה וצרף פוסקים שמקילים בדבר:
יש מחמירים לנגב את ידיות הכלי רק במקום שרבים נוטלים, מתוך חשש שמא יהיה מי שיטול ידו בפחות מ’רביעית’ לסירוגין, וידו תטמא את המים שעל ידית הכלי, ומים אלו יטמאו את ידי כל הנוטלים אח”כ (ארץ צבי ל”ה).
אמנם גם בזה המנהג להקל.
ויש לכך שני טעמים, האחד, שיש ספק אם היה אחד שנטל בפחות מ’רביעית’ ונגע בידית הכלי, וספק בדרבנן להקל. השני, יש מקום לומר שהמים הטמאים שנותרו על הידית מידיו של הקודם אינם מטמאים את זה שנוטל אחריו, שאולי רק את הנוטל עצמו הם יכולים לטמא ולא אדם אחר (וכ”כ חזו”א). ואם ינגב כל יד לפני נטילתה וייטול אותה ב’רביעית’, לדעת רבים, יצא מכל הספקות. שכן לשועה”ר (קסב, י) ודעימיה, אחר שנטל ידו ב’רביעית’, נחתמה טהרתה ושוב לא תיטמא כלל. ואמנם לכתחילה חוששים לדעת המחמירים, כפי שכתבתי למעלה, מ”מ כאן שיש עוד סיבות להקל, אפשר לצרף את שועה”ר ודעימיה להקל. וכ”כ למעשה בהלכה ברורה קסב, כ. ועי’ בפס”ת קסב, יג, ו.
סיכום :
1.לצאת ידי חובת כל הדעות הטוב יותר שינגב את אוזן הכלי היטב לפני הנטילה.
2.יקפיד ליטול לפחות רביעית בנטילה.
3.אף אם לא הקפיד בניגוב אוזן הכלי ,יצא ידי חובה(לדעת המקילים בדבר)
ירק שטיבולו במשקה
הרב רואי מרגלית | ח ניסן תשס"ח

נטילת ידיים לתוך פח אשפה
הרב שמואל הולשטיין | י"ז אייר תשס"ח

אוכל שנגע בו גוי
הרב נועם דביר מייזלס | ו טבת תשפ"א
למה לא מדברים לאחר נטילת ידים?
הרב אליעזר מלמד | ט"ו מרחשון תשס"ד
הרב יואב חנניה אוקנין
לשעבר רב פיקוד המרכז וראש ענף זיהוי חללים של צה"ל, בשנים האחרונות משמש כיועץ דת והלכה של בית החולים שיבא תל השומר.
קיפול תפילין לפני מוסף
ה מרחשון תשפ"א
ציצית על הרצפה
ל תשרי תשפ"א
פיטם באתרוג שנפל באמצע החג
י"ח תשרי תשפ"א
ניגוב היד בנטילה חיוב או חומרא
ז מרחשון תשפ"א

ברכה על בייגלה
הרב אלישיב קפקה | א אדר א' תשע"ט

שובבי"ם - לצום בט"ו בשבט?
הרב יצחק בן יוסף | י"ג טבת תשע"ח

ברכה על נטיעת עצי פרי
מכון התורה והארץ | כ"ב אב תשס"ז
ברכה על פירות יבשים
הרב פרופ' נריה גוטל | י"ד שבט תשע"ט
מיכל בת שאול
הרב חיים שריבר | ט"ו שבט תשפ"ג

קריטריונים לברכת שהחיינו על פרי חדש
הרב נועם דביר מייזלס | ט"ו שבט תשפ"ג

מה הכי חשוב כיום, התורה, העם או הארץ?
הרה"ג יעקב אריאל | ט"ו שבט תשפ"ג
