ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה השבת אבידה

קלפים שמצאתי והתערבבו עם קלפים שלי

הרב נועם דביר מייזלסט"ו מרחשון תשפ"א
50
שאלה
בס"ד שלום, היום הלכתי עם אבי לטבול כלים. מקווה הכלים שכן במתחם בית הכנסת. באותו זמן התקיימה תפילת שחרית. כאשר יצאנו, אבי הראה לי ערמת קלפים שילדים חרדים אוספים, שהונחה על החומה הנמוכה של בית הכנסת, כך שאדם מכיוון בית הכנסת הניחה שם. הם לא הונחו סימטרית, אלא היה נראה כאילו מישהו שלף אותם מהכיס והניחם. אבי אמר לי לקחת את הקלפים להביא לאחי. שאלתי אותו אם זה לא שייך למישהו והוא אמר לי שלא, אף כשחזרתי ושאלתי אותו אחר כך. הבאתי את הקלפים הביתה, והקלפים כבר התערבו בקלפים של אחי. צריך לעשות משהו?
תשובה
שלום רב. ע"פ נתוני השאלה, נראה שלכתחילה לא היה צריך לגעת באבדה. אולם אם כבר לקחתם את האבדה, נחלקו השו"ע והרמ"א, האם צריך להניח את האבדה בביתו "עד שיבוא אליהו" או שהמוצא זכה באבדה. למעשה מקובל להורות בחפצים כאלו שמצויים לרוב בחנויות, שמותר להשתמש באבדה, לאחר שכתבתם לעצמכם כמה כסף היא שווה. לכן אתה יכול להשתמש בקלפים, רק תרשום לך בפנקס את המחיר של הקלפים ומהיכן לקחת, ואתה רשאי להשתמש באבדה. מקורות והרחבה: בנידון השאלה נראה שמדובר על אבדה שלא ברור אם הונחה שם, וכמו כן משמע שמדובר על מקום המשתמר קצת. והנה בנידון זה כתב הרמ"א (חו"מ ר"ס י') ע"פ הרא"ש והרשב"א שאם יש לאבדה סימן, יש ליטול ולהכריז, כיון שהמקום אינו משתמר כל כך. ומה שאין זה אבדה מדעת מבואר ברא"ש (הובא בב"י שם) משום שהמקום משתמר קצת. אולם דעת מרן (שם סע' ט'-י') ע"פ הרמב"ם שהמוצא לא ייטול את האבדה, כיון שגורם לבעלים שיטרחו לרדוף אחר האבדה ולתת סימנים, אם אכן הניחו אותו שם מדעתם. ואם עבר ונטלה והוליכה למקום אחר, אסור להחזירה לשם, אלא חייב להכריז עליה. כל האמור אם יש לאבדה סימן בגופה, אלא שיש לנו ספק לגבי סימן מקום או שמניינה הוא הסימן. בזה גם לדעת מרן השו"ע, המוצא צריך ליטול ולהכריז לכתחילה. שכן מבואר בדברי השו"ע (לקמן רס"ב סע' ט וי"ב ביחס למקום ומניין. וכן חילק האור שמח (גזילה ואבידה ט"ו י') בדעת הרמב"ם שהוא מקור דברי השו"ע. ואם אין לאבידה סימן כלל (כפי שנראה מנידון שאלתנו שילדים רבים משחקים בקלפים כאלו ואין בהם סימן, כמו כן צריך לדעת שהמוצא אבדה שהוקנתה לקטן צריך להכריז אם יש בה סימן וכו') אין לגעת באבדה, שמא היא הונחה שם מדעת, ואם המוצא ייטול את האבדה, הבעלים יפסידו אותה, כיון שאין להם סימנים עליה. אם בכל זאת לקחו את האבדה מהמקום שהיא נמצאת, לדעת הרמ"א יניח אותה אצלו עד שיבוא אליהו. אך לדעת מרן, המוצא זכה בה לגמרי. ושורש מחלוקת היא האם דברי אביי שנפסקו להלכה, שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, הכוונה שאסור למוצא ליטול את האבידה, אבל אם עבר ונטל זכה בה, וכך הם דברי הרמב"ם והשו"ע או שגם אם נטל לא זכה בה, כדברי הרא"ש והרמ"א. חשוב להוסיף שגם היוצאים ביד רמ"א, שיש להניח את האבידה ולא להשתמש בה "עד שיבוא אליהו", מכל מקום כאשר מדובר בחפץ המצוי לרוב בחנויות (כרוב החפצים היום) אפשר לנהוג באבידה זו כפי שכתבו האחרונים (חו"מ סוף סי' קכ"ב, ערוה"ש רס"ז י"ד, בעל האגרות משה בקונטרס "דיני ומצוות השבת אבידה") שירשום את הסכום שהיא עולה ואת הסימנים שלה, ואח"כ מותר להשתמש בה. בברכה נאמנה,
עוד בנושא השבת אבידה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il