ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה שאר חלקי התפילה

הלכות פסוקי דזמרה

כולל הלכה בית אלי"ח כסלו תשפ"א
28
שאלה
א. מי שנתחייב לומר בשכמל"ו בשעת פסוקי דזמרה (כגון שאמר שם השם לבטלה) מה דינו? ב. הנה, מי שמתאחר לבא לבהכ"ס, רוב האחרונים פסקו כדעת מרן הב"י שיש לו לדלג מפסוקי דזמרה, אכן יש שכתבו שאם זהו קורה בקביעות [י"א בשם הגרח"ק שזהו אחת לחודש] אינו יכול לדלג, האם אמרין הכי אפילו לגבי זמן ק"ש, או שלק"ש אפילו אם מדלג כל יום יקרא ק"ש בזמנה. סליחה על ההטרדה
תשובה
בס"ד שלום וברכה. א. מותר לענות בשכמל"ו באמצע פסוקי דזמרה. (ואם הזכיר שם אדנות לבדו, עדיף להשלים בפסוק '...ימלוך לעולם ועד). הרחבה: התורה אומרת (דברים י, כ): 'את ה' אלוקיך תירא' ולומדים מכאן חכמים (מסכת תמורה ף ד ע"א) שיש איסור תורה בהזכרת שם שמים לבטלה, אלא שאין לוקים על לאו זה, משום שהוא נאמר בדרך של מצוות עשה. ושנינו בירושלמי (ברכות פרק ו, הלכה א): 'א"ר חייא בר ווא הדא אמרה אהן דנסב פוגלא ומברך עילוי והוא לא אתי לידיה צריך למברכה עילוי זמן תניינות [זאת אומרת, מי שלקח צנון וברך עליו, אך הצנון לא היה בידו, צריך לברך עליו פעם שניה]. אמר רבי תנחום בר יודן צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה'. וכן פוסק הרמב"ם (ברכות ד, י): 'נטל אוכל ובירך עליו ונפל מידו ונשרף או שטפו נהר נוטל אחר וחוזר ומברך עליו אף על פי שהוא מאותו המין, וצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ברכה ראשונה כדי שלא להוציא שם שמים לבטלה'. וכיוצא בזה כתב עוד (שבועות יב, יא): 'ובכלל יראתו שלא יזכירו לבטלה, לפיכך אם טעה הלשון והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה'. מלשון הירושלמי ולשונו של הרמב"ם משמע שבאמירת בשכמל"ו, וכן שבח אחר, יש תיקון לאיסור שעשה. וכן הבין הגרי"ד סולביציק ברמב"ם (רשימות שיעורים, ברכות לט ע"א). וכן הבינו בשו"ת פנים מאירות (חלק ג, ט) והמנחת יצחק (חלק ז, ז). אמנם, באשל אברהם כתב (בושטאשט סימן כה, סעיף ד בהגה) שאין חובה לומר בשכמל"ו בסמיכות להזכרת השם, אלא רק ממידת חסידות. אך גם אם נאמר שהוא רק מידת חסידות, אין מניעה לאומרו באמצע פסוד"ז, שכן האשל אברהם בעצמו כותב (סימן נא) שהוא ענה בשכמל"ו באמצע פסוד"ז כשבירך ברכה בשוגג. כל שכן לשאר האחרונים שיש חובה לאומרו תיכף ומיד לאחר הזכרת השם (כך כתבו בחיי אדם (א, כלל ה ,א) ומנחת יצחק (ז, ז, ותמה על האשל אברהם), שמותר לאומרו באמצע פסוד"ז. אמנם יש להעיר שהעומד במקום שאינו יכול להפסיק כלל (כגון באמצע שמונה עשרה או ברכת המזון) יאמר לאחר הברכה בשכמל"ו למרות שלכתחילה יש לאומרו מיד (עיין פסקי תשובות בסימן רו, סעיף כד, שהביא מקורות לכך). אם כך ודאי שיהיה מותר לומר באמצע פסוקי דזמרה בשכמל"ו. זאת משום שההיתר לענות דברים שבקדושה בתוך פסוקי דזמרה נלמד ממה שהתירו לענות ולהשיב מפני היראה והכבוד (כמובא בבית יוסף בסימן סו), שאם מפני בשר ודם מפסיק, קל וחומר מפני כבוד שמים. אם כך המזכיר שם שמים לבטלה פוגע בכבוד שמים (כמובא ברמב"ם לעיל), והתיקון לכך הוא בהזכירו שבח והילול, והרי זה כמי שנתן לו המלך שלום, שמותר לענות לו כדי שלא לפגוע בכבוד המלך. במידה ומדובר שאדם הזכיר שם אדנות, עדיף שישלים 'ימלוך לעולם ועד'. משום שכך נמצא שאין כלל פגיעה בכבוד שמים הצריכה תיקון, כיוון שאמר פסוק שלם. ובנוסף הרי פסוק זה חלק מפסוקי דזמרה (פסוק זה נמצא בשירת הים), ונמצא שבזה כל שכן שלא שייך לאסור מצד הפסק. לסיכום: מותר לענות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד באמצע פסוקי דזמרה כדי לתקן הזכרת שמים שם שאמר. ובמידה והזכיר שם אדנות, עדיף שישלים בפסוק: '...ימלוך לעולם ועד'. ב. יש לאדם לקום בזמן כל יום כך שיספיק להתפלל כסדר התפילה ויקרא ק"ש בזמנה. אם באופן חד פעמי התאחרה השעה, יקרא ק"ש לפני התפילה (ומומלץ עם שלושת הפרשיות). אך לא ידלג עבור כך על חלקים מהתפילה. הרחבה: פסק השו"ע (או"ח סימן נב, א) שהמאחר לבית הכנסת יכול לדלג על חלק מפסוקי דזמרה. ואמנם לדעת המקובלים אין לדלג כדי שלא לפגוע בסדר התפילה המסודר על פי הסוד. ובשו"ת אור לציון כתב (ב, הערות פרק ז, ב) וז"ל: 'צריך עיון היום למעשה, אם לסמוך על היתר זה לדלג בפסוקי דזמרה, דאפשר שעדיף שיתפלל את כל התפילה כסדרה אף שיפסיד עי"ז תפילה בציבור, וכל שכן אם יספיק להגיע לתפילת שמונה עשרה לפני שיסיימו הציבור את תפילתם, ומשום מגדר מילתא, שאם ידלג, יבוא עי"ז להרגיל עצמו לאחר תמיד ולדלג, ויצא שכרו בהפסדו, משא"כ אם רואה שמפסיד עי"ז תפילה בציבור, ישמור עצמו לבא בזמן. ולכן אין לסמוך על היתר זה אלא אם כן איחר באקראי וברור לו שלא יבא להקל בזה'. הרי שכתב שאין להקל בזה באופן קבוע כדי לגדור את הדבר, שלא יבוא לידי קביעות בדילוג. ובהמשך דבריו כתב: '...וכל זה לצורך תפילה בציבור, אבל מי ששעתו דחוקה רשאי לקצר'. ודאי שאין כוונת האור לציון שעדיף להפסיד תפילה בציבור באופן קבוע משום פסוקי דזמרה. אלא כוונתו שהאדם צריך להגיע בזמן לתפילה, וכך לא להפסיד פסוקי דזמרה ותפילה בציבור. ולכן אין הבדל בין ק"ש לתפילה בציבור, ובשניהם צריך להקדים ולהגיע בזמן כדי להספיק את התפילה עם הציבור. וכל שכן כשמדובר על זמן ק"ש, שניתן לדעת מראש את הזמן, ואם ע"י דילוג יספיק להגיע בזמן כנראה שהאיחור הוא של כמה דקות, ואם כך ודאי ופשוט שחובה להתאמץ בעוד כמה דקות ולהתפלל כסדר. אם קרה ואיחר, וזמן קריאת עומד לעבור, יש לקרוא קריאת שמע לפני התפילה, וכך כתב המשנ"ב (סימן מו ס"ק לא): 'ובמקום שירא שהצבור יעברו זמן ק"ש יכוין לבו כדין ק"ש ויכוין לצאת בזה המצות עשה דק"ש, ... ויש אומרים שיקרא כל הפרשה ראשונה. ויותר טוב שאז יקרא כל השלשה פרשיות כמו שכתב הפרי חדש כדי להזכיר יציאת מצרים בזמן ק"ש'. אך גם עצה זו אינה טובה לגמרי משום שהביא בביה"ל שם את דעת הגר"א הסובר שעדיף שיתפלל ביחיד עם סמיכות גאולה לתפילה. אך העיר שם שדעת רוב האחרונים שעדיף להתפלל בציבור ולקרוא לפני כן ק"ש. כל שכן שאף את דעת הגר"א ניתן לבאר שדבריו אמורים רק כשלא ברור שיעבור הזמן, אך כשיעבור הזמן, אף הגר"א מודה (ע"ש בביה"ל שהביא שתי אופנים בביאור דעתו). ובנוסף דעת הב"י שלא כדעת הגר"א, ובודאי שבני ספרד דברי הבית יוסף עיקר. אמנם אם השעה התאחרה עד כדי שיעבור גם זמן ברכות ק"ש וזמן תפילה (ד' שעות מתחילת היום, כמובא בלוחות), ידלג על חלקים בפסוקי דזמרה. ושוב יש להדגיש שכל זה בדיעבד. ולכתחילה יש להקפיד להגיע בזמן לתפילה כדי להספיק לומר בנחת פסוקי דזמרה וקריאת שמע בזמנה ולהתפלל עם הציבור. לסיכום: לכתחילה יש להגיע בזמן לתפילה כדי להספיק להתפלל כסדר ובנחת. בדיעבד אם קרה ואיחר עד שעומד לעבור זמן ק"ש, יקרא ק"ש לפני התפילה עם שלוש פרשיותיה (לכתחילה). ואם גם זמן תפילה עומד לעבור, ידלג על חלקים בתפילה כדי להספיק.
עוד בנושא שאר חלקי התפילה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il