שאל את הרב

כיצד ניתן ללכת לפי הרב קוק שהיה יחיד בדורו?

undefined

הרב יעקב כהן

ט"ז כסלו תשפ"א
שאלה
בס"ד שלום, למדתי שאם יש רב אחד שאומר איך לנהוג בניגוד לכל שאר הרבנים בדורו, אין שומעים לו, ואף יתכן שאינו נחשב רב. אף שאני מסכים ומבין את דרכו של הרב קוק, וכך אפילו גדולים רבים כיום, האם זו לא בעיה בהתחשב בזה שהוא היה יחיד בדורו? כלומר זו לא בעיה לחדש כאלו חידושים כאשר לא מסתמכים בצורה ברורה ויציבה על הדורות הקודמים? כלומר, זה הגיוני שרב אחד חושב אחרת מרעהו, אבל מדובר פה על שתי תפיסות שונות - הציונות דתית והחרדים. על שילוב בין קודש לחול - לעומת קידוש הקודש וביטול החול. הראיה של הרב קוק לעומת שאר העולם הרבני. (אני מדבר על התפיסה הרעיונית של הרב, לא על פסיקת ההלכה שלו) ואף שהיה גאון עצום, האין זה כמו שבגמרא רבי מאיר היה ראוי להיפסק ההלכה כמותו אבל משום שחכמים לא ירדו לסוף כוונתו אין נפסקת ההלכה כמותו? (אותה שאלה קשה לי אף על החסידות. אף שלא חשבה כמו הרב קוק, היא חלקה על רבים וגדולים). אשמח אם הרב יוכל להסביר לי את העניין, ואיך זה כשרבנים חולקים על רבנים אחרים אנשים מסוימים הולכים לפי צד אחד ואחרים לפי הצד השני. איך ניתן לנהוג כך בכלל? לא אמורים ללכת לפי הרוב, או לפחות להסתמך על רבנים אחרים שהיוו את הרוב בעבר?
תשובה
שלום לשואל היקר! העלית סוגיה מאוד חשובה ומעניינת, אולם ביחס לשאלתך הספציפית אין צורך להיכנס אליה ברמה העקרונית, כי נפלה טעות בתיאור המציאות על ידך, כאילו הרב קוק חידש "כאלה חידושים" באופן שהיה יחיד בדורו, או בלי להסתמך על הדורות הקודמים. דברים אלו פשוט אינם נכונים. כיון שהזכרת בדבריך שני נושאים – התנועה הציונית והיחס בין קודש לחול, אתייחס אליהם בקצרה. רבים מאוד מגדולי ישראל ראו את התנועה הציונית במבט חיובי, כדוגמת הרב ריינס, הרב קלישר, הרב משה כלפון הכהן, הרב סולובייצ'יק, ועוד מאות רבות של פוסקים ותלמידי חכמים גדולים (הרב יצחק דדון הוציא לפני מספר שנים סדרת ספרים בשם "אתחלתא היא" ובה פירט מאות מגדולי ישראל שראו כך את הקמת המדינה). חשוב לדעת גם שרוב הרבנים כלל לא עסקו בסוגיה, ובמיוחד לפני הקמת המדינה. וראה לדוגמה בעדותו של הרב יששכר טייכטל הי"ד בהקדמת ספרו 'אם הבנים שמחה' "ואודה על האמת ואזכיר את חטאי, שגם בעיני היה לנמאס מפעל הזה של בנין הארץ מחמת ששמעתי כן מהרבה מנהיגי חרדים סתם, ונשרש בליבי כך, ולא התעניינתי בזה כלל... ורק אחר שלקינו בגלות החל הזה עיינתי בהלכה זו והאיר ה' עיני שטעות היה בידי וביד אשר התנגדו לזה..." כמו כן, עם קום המדינה יצא כרוז עליו היו חתומים כמעט כל גדולי התורה בארץ, שראו בהקמתה "אתחלתא דגאולה". כך ששאלתך צריכה להיות הפוכה, על מה הסתמכו אלו שלא שיתפו פעולה עם התנועה הציונית למרות העובדה שמצוות ישוב הארץ היא אחת המצוות המרכזיות ביותר בתורה? גם ביחס לעולם החול, האמת הפוכה לחלוטין ממה שכתבת. האמירה שעלתה ב200 השנה האחרונות כאילו יש נתק מהותי בין חול לקודש היא גישה צדדית יחסית, וכנראה הנוקטים בה עשו זאת כיון שלדעתם זו הייתה הדרך להתמודד עם משבר החילוניות, אבל הגישה הרווחת במשך כל הדורות היא זו שמדברת על עולם החול כעל חלק מעולמו של הקב"ה, וכך לדוגמה כתב הרמב"ם שהעיסוק בחכמות הטבע הוא מצווה מהתורה. וזהו המסר העולה לכל אורך התנ"ך. על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוות ישוב הארץ, שהיא מצווה מהתורה, ומצווה זו כרוכה במהותה במגע עם ענייני העולם (ראה לדוגמה בדברי החת"ס בחידושיו למסכת סוכה לו ע"א). לאמיתו של דבר, גם בין רבנים חרדים יש דעות שונות בעניין, והאמירה הגורפת כאילו הגישה החרדית מדברת על "ביטול החול" אינה נכונה. נכון הדבר שבעניין היחס לעולם החול קיים הבדל בין תקופת הגלות לתקופת הגאולה. בתקופת הגלות היה יותר מתח בין עולם החול לעולם הקודש, ואילו ככל שהגאולה מתקדמת ועם ישראל שב לארץ, מתבטאת יותר ההשלמה בין העולמות. אבחנה זו מצויה במהר"ל בספר נצח ישראל פרק ט"ז, ואין כאן המקום להאריך בדבר. לסיום, אציין שבמובן אחד אני מסכים שהרב קוק היה "יחיד בדורו" – כך אכן העריכו אותו רבים מגדולי הדור הקודם. כך לדוגמה מפורסמים דברי הרב מלצר שאמר בהספדו על הרב קוק שהיה "יחיד הדור בגאונות, יחיד הדור בצדקות, יחיד הדור בחסידות". והחזו"א פנה לרב קוק בלשון "הוד כבוד מרן שליט"א שלומכם ישגא", כאשר ידוע הדבר שהחזון איש השתמש בתואר מרן רק לגדולי הדור. באירוע ציבורי מסוים בו השתתפו גדולי תורה, היחיד שהחזו"א עמד לכבודו היה הרב קוק וביאר זאת בכך ש "התורה עומדת". במסגרת זו של מדור השו"ת, כתבתי מעט מן המעט ממה שאפשר לכתוב בעניין. אם תרצה הרחבה בנקודה מסוימת או לשאול כל שאלה, אתה מוזמן לשאול שאלת המשך. בהצלחה רבה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il