- תורה, מחשבה ומוסר
- הדרכות לתלמידי ישיבה
שאלה
שלום וברכה,
צערי עולה עד לשמיים כאשר אני מנסה ומשתדל בכל כוחי ללמוד את הגמרא עם התוספות, וכמה שאני מתאמץ לא מצליח. היכולת שלי בלימוד גמרא עם רש"י ממש כמו כולם, אבל בלימוד התוספות תמיד אני מסתבך.
עיקר הסיבוך שלי זה עם המקורות המרובים שהתוספות מביא שכל הזמן צריך לעיין במקור בשביל להבין בצורה נורמלית, וגם אז הדבר לא מובן לי ויוצא שבמקום 10 דפי גמרא רש"י אני מספיק בקושי רבע עמוד של תוספות, וגם זה במקרה הטוב כי ברוב הפעמים אני לא מגיע להבנה שלהם. לא המהרש"א ולא המהר"ם ושאר התוספותים (כגון רבינו פרץ, שאנץ, וגם רשב"א לפעמים) לא מצליחים להבהיר לי את כוונת התוספות מרוב ריבוי המקורות, ושמעתי אני מגדולי ישראל שאדם שלומד בלי תוספות לא מבין פשט גמרא ויגוני וצערי עולה עד כסא הכבוד.
ונבוך אני כל כך, מצד אחד גמרא ורש"י אני יכול ללמוד, מצד שני אני לא מבין פשט ללא לימוד התוספות, מה עלי לעשות?! אולי אלמד רק מוסר בהיות שגמרא אני לעולם לא יוכל להבין ?!
(מזה כמה שנים שאני עמל על כל מילה בתוספות ולא מבין בגלל המקורות)
מישהו אמר לי ללמוד גמרא רש"י ומאירי.
תשובה
שלום
מתוך שאלתך עולה הכאב והצער בו אתה נמצא ויחד עם את התשוקה והרצון הגדול שלך ללמוד את דברי הגמרא ולהבינם היטב.
אינני יודע מה מקור השמועה שהבאת בשם גדולי ישראל "שאדם שלומד בלי תוספות לא מבין פשט גמרא". אני מכיר הדרכות אחרות. המהר”ל (נתיב התורה פרק ה’) המליץ ללמוד את הש”ס עם פירוש הרא”ש, שבו סוכמו דעות הראשונים שקדמוהו בטעמיהם. וכן כתב בחוות יאיר קכ”ד. וכן נמסר בשם הגר”א במעשה רב סי’ ס', שהמליץ לחזור על הרא”ש פעמים רבות, וכן על הרי”ף, שבהם סיכומי סוגיות הש”ס להלכה. ברא"ש יש גם את דבריהם המרכזיים של בעלי התוס'.
חשוב ללמוד מתוך הבנה ושמחה. לכן כדאי להשקיע זמן בהיקף בלימוד של הגמרא עם רש"י וכאשר מרגישים התקדמות ושליטה במושגים לפנות לדברי התוס' (אם מעונינים דווקא בלימוד תוס'). כמו כן כדאי לבקש מאדם שמכיר את הסוגיא הנלמדת שיעזור בהכוונה אלו תוס' מרכזיים יש בסוגיא הנוגעים לפשט או להבנה הבסיסית ואלו תוס' הם בגדר של הרחבה. בנוסף לכך יש פרי עזר רבים המסייעים בלימוד התוס' כמו סדרת הספרים שערי תוס' או מי מנוחות.
בסופו של דבר האדם צריך להגיע לבהירות בלימוד כפי כוחו והשגתו. ר' חיים אמר שחידושים של תורה אינם רק חידושים במובן הפשוט אלא כל התבהרות בכל דבר.
המשנה באבות אומרת: "הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה בן שלש עשרה למצות בן חמש עשרה לתלמוד...".ביו היתר המשנה באה ללמדנו שצריך שיהיה התאמה בין צורת הלימוד לבין יכולת התפיסה והכשרון בלימוד. זאת אומרת, מי שמתחיל ללמוד בגיל מבוגר יתאים את הלימוד על-פי כשרונו. יש מדרשים המסבירים שדוקא בזכות זה שר' עקיבא למד עם בנו את היסודות יחד עם העיון הוא הצליח להגיע לדרישה בכתרי אותיות התורה.(הסבר שכתב הרב וייצן).
יתחזק בלימוד בשמחה מתוך הבנה ותזכה לרדת לעומקם של דברים.
בהצלחה