ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה נצרות ואיסלם

לימוד תורה בליל חג המולד

הרב נועם דביר מייזלסט"ז כסלו תשפ"א
73
שאלה
שלום וברכה, כיצד יש לנהוג בליל שישי היוצא בחג המולד? האם גם לדעה שלא לומדים תורה בלילה הזה ניתן לקרוא את החק לישראל של ליל שישי (הנוהגים לקרוא בליל שישי את החק לישראל)/יש לקוראו במועד אחר/לוותר על קריאתו לגמרי? יישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה. יש שנהגו להמנע מלימוד תורה בלילה זה, בעיקר בארצות אשכנז ובחלק מקהילות החסידים, אולם גם לנוהגים כן, אין להמנע מלימוד מחצות לילה ואילך. מנהג זה העלה תמיהה גדולה בקרב כמה מגדולי הפוסקים, עם זאת נאמרו כמה טעמים ליישבו. למעשה המנהג הרווח כיום, בפרט בארץ ישראל, ללמוד תורה כרגיל בלילה זה, לקיים: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". לכן אתה יכול להמשיך בלימודך כרגיל. מקורות: חג המולד (באנגלית כריסמס) הוא יום אידם של הנוצרים שהם חוגגים על הולדת או פטירת אותו האיש שסרח ימ"ש. אצלנו הוא נקרא "יום הניטל" או "הניתל" יום שבו אותו האיש ימ"ש ניטל מהעולם או נתלה. ונהגו בכמה מקומות בארצות אשכנז שלא ללמוד תורה בלילה זה. וכבר תמה על כך מרן החתם סופר וכתב בתחילה שזה מנהג שטות על אף שמורו ורבו הנהיג מנהג זה, ולבסוף ניסה ליישב מדוע נהגו לישון בחלק הראשון של הלילה וללמוד מחצות ואילך (שו"ת חת"ס קובץ תשובות סימן ל"א): וז"ל: על דבר אשר נשאלתי מאת מעלתו הרמה מה ענין מנהג איסור תלמוד תורה בליל חגם, לא שמעתי טעם מקובל בזה... ולדעתי מנהג שטות הוא ויש למחות ביד הנוהגים כן דאלו לטעם אמ"ו נ"י קשה מה חילוק בין קודם חצות לילה לאחריה שנוהגין היתר אחר חצות, והיכן מצינו דפלגי רבנן בתקנתא דידהו בין פלגא דליליא לפלגא, ועיין גמ' פסחים ב' ע"ב. אבל הנראה לי, אפשר נהגו קדמונינו כן משום שלא ליתן מקום לבע"ד לחלוק ולשטן לקטרג, בהיות באותה הלילה כל העמים נועדים בבית אלהיהם מחצות ואילך כידוע, ועם ה' אלו ישנים על מטותיהם, אפילו לומדי תורה רובם ככולם נעורים תחילת הלילה וישנים אחר חצות, ולא רצו לגזור שיהיו כל ישראל עומדים השכם מחצות ואילך באותה הלילה כאלו אנו נגררים אחר חוקותיהם, וגדולה מזה נהגו לאכול באשמורת ערב ראש השנה שלא יחקו את המינים [שו"ע או"ח סי' תקפ"א ס"ב], מכ"ש שאין לגזור נדידות השינה בעת ההיא, ע"כ בהשכל מנעו הלימוד קודם חצות לגמרי, וממילא כל תלמיד חכם ישן תחילת הלילה ויקום אחר חצות, ומכ"ש בעלי משא ומתן הקובעים עתים לתורה בכל יום מסתמא בתחילת הלילה ואותה הלילה נמנעים מפני המנהג, ע"כ יעמדו אחר חצות לשלם חובתם דבר יום ביומו, וממילא יהיו כמה וכמה עוסקים בעבודת ה' אלו מפה ואלו מפה וחמת המלך שככה, וטעם זה הגון בעיני. ולק"מ היכן מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר, כיון שהסברא נכנוה /נכונה/ כמו שכתבו תוס' פסחים שם ב: ד"ה היכן מצינו יום. ולדברי אמ"ו נ"י קשה עוד וכו'". בקובץ יגדיל תורה (ירושלים תשל"ט סי' קי עמוד קמז, הובא בשו"ת יבי"א לקמן) בתשובת האדמו"ר מליבאוויטש נר"ו כתב: "נוהגים שלא ללמוד תורה בליל המולד של אותו האיש, ונקבע הלילה על פי הלוח של הנוצרים, והטעם כדי שלא להמשיך חיות דקדושה באותו האיש ובהולכים בשיטתו עתה, ולכן אצל ישראל הדרים במדינות הישמעאלים אין מנהג זה כלל. וכיון שלענין ביטול תורה חידוש הוא, אין לך בו אלא חידושו, ולכן אין לבטל אלא לילה אחד, וגם בלילה ההוא אין נוהגים כן אלא עד חצות". ומנהג זה הונהג בכמה קהילות חסידים בחו"ל, אולם הספרדים לא נהגו להמנע בלימוד בלילה זה, וגם במקומות שכן נהגו, מדובר דוקא עד חצות כאמור לעיל. והנה מרן הראשל"צ בשו"ת יבי"א (ח"ז יו"ד סימן כ') נשאל האם יש ממש בדברי האומרים שאין ללמוד תורה בליל חג המולד שחוגגים בו הנוצרים ללידת אותו האיש? וכך הוא פותח את התשובה, וז"ל: "לפע"ד אין ממש בדברי האומרים כן, ואין לדבריהם כל יסוד כלל. ומעולם לא נמנעו רבותינו, וגם אנו בעקבותיהם, מללמוד תורה בלילה ההוא וכמו שרגילים בכל הלילות שבשנה, דלא אברי ליליא אלא לגירסא (ע' עירובין סה א). וע' במנחות (צט ב), שאל בן דמה, בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית, קרא עליו את המקרא הזה, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית. נמצא שאין רגע בעולם שיהיה אדם פטור בו מדברי תורה. ובירושלמי (סוף ברכות) אמר ר' שמעון בן לקיש, מצאתי במגילת סתרים יום תעזבני יומים אעזבך. ובמשנה (פ"ד דאבות מ"י), אם בטלת מן התורה יש לך הרבה בטלים כנגדך. ויש הרבה כהנה וכהנה בדברי חז"ל". והביא שם בשם ספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים (עמוד תק) שהביא בשם ליקוטי הפרדס שהטעם שנהגו להמנע מלימוד משום סכנה, וז"ל: לפי שהיו צוררי היהודים אורבים להם, וכל יהודי העובר ברחוב היו מכים אותו מכות רצח באכזריות רבה, ולפעמים מתו תחת ידם, ולכן גזרו גדולי הדור על המלמדים ועל התלמידים ועל בני הישיבות שיכבדו וישבו בביתם בלילה ההוא, ולא ישוטטו בחוצות פן יבאו לידי סכנה. ע"כ. ונראה שמכאן יצא להם הטעות שאין ללמוד בלילה ההוא, ובאמת שגם אז לא נאסר לפ"ז ללמוד בביתם, אלא רק שלא לצאת החוצה לבית המדרש, מפחד הרשעים הצוררים. וכיום תלי"ת אין פרץ ואין צוחה ברחובותינו, ולא שייך כלל הטעם הנ"ל. ולא אכחד כי שם הביא עוד טעם בשם רגל ישרה מהרב הצדיק מדינוב זצ"ל, שהוא מפני שנהרג בו יש"ו שהוא קליפת עורב, ושאמרו מגידי אמת שאירע כמה פעמים שלמדו בלילה הזה ובא כלב לבתיהם, ושמנהג ישראל תורה הוא. והוסיף בהערה שם שגם הגאון ר' יהונתן אייבשיץ אמר על זה שמנהג ישראל תורה הוא". בברכת התורה,
עוד בנושא נצרות ואיסלם

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il