ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרומה זכר למחצית השקל - לישיבה הגדולה בעולם! תרמו כעת ועזרו לנו
שאל את הרב שבת ומועדים הדלקת נרות

היכן להדליק נרות חנוכה

הרב נועם דביר מייזלסכ"ד כסלו תשפ"א
83
שאלה
שלום כבוד הרב. אנו גרים בבניין בקומה חמישית אך יש לנו חצר פרטית בצד השני בגובה הכביש, והחצר מוקפת גדר אלא שאנו שותפים עם עוד שכנים בחצר, האם צריך להדליק חנוכיה מחוץ לגדר או שאנו יכולים להדליק בפתח הבית מבחוץ לכיוון פתח החצר שאף שם יש פירסום הנס (פחות מפתח החצר) או בכלל להניח בחלון? היכן המקום הכי טוב להדליק נרות חנוכה?
תשובה
שלום וברכה. כיון שבפתח הבית יש לכם פרסום הנס, יש להדליק שם את החנוכיה, ובכך אתם זוכים לכל המעלות שאמרו חז"ל בגמרא (ראה בהרחבה). לגבי פתח החצר, יש בכך מחלוקת הפוסקים, והוא הדין לגבי החלון שלכם, בפרט אם החצר משותפת לכמה משפחות, והחלון ממוקם מעל 20 אמה (9.6). מקורות והרחבה: ז"ל הגמ' בשבת (כא:): "נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו". כמו כן אמרו חז"ל שמצוה להדליק בצד שמאל של הפתח, כדי שיהיה מוקף במצוות כמבואר שם (כב.) עוד אמרו (שם כא:) שלכתחילה יש מצוה להניחה בין ג' טפחים לי' טפחים [בין 24 ל80 ס"מ], הטעם לכך הוא כדי שלא יחשבו שהנרות נועדו להאיר את הפתח, שכך היו מאירים מעבר מעל י' טפחים. ואם סמוך לקרקע מתחת לג' טפחים, יחשבו ששם לרגע ללא כוונה מסוימת. מכל מקום אם הדליק מעל או מתחת גובה זה, יצא ידי חובה. אך אם הדליק בגובה עשרים אמה [9.60 מטר] מעל קרקע ביתו לא יצא. וכן נפסק בשו"ע (תרע"א ו'). אם כן עולה מדינא דגמרא עולה שיש ג' שלבים א. פתח ביתו מבחוץ, ב. היה דר בעליה מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים. ג. בשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו. א). ביחס להדלקה בפתח הבית במחוץ, מלבד פרסום הנס, מרויח בזה את כל המעלות שנכתבו בגמ' לעיל. ונחלקו הראשונים לגבי מי שיש לו חצר לפני ביתו היכן ידליק, דעת רש"י והר"ן בסוגיה, שידליק בפתח הבית ואילו לתוס' ורשב"א בפתח החצר. מרן השו"ע (תרע"א ה') פסק כדעת התוס' להדליק בפתח החצר, ולא הזכיר את דעת ר"ש, וכבר תמה על כך בערוה"ש. וראה במ"ב ובה"ל (שם) שגם הכריעו כדעת התוס'. עם זאת נראה למעשה, שאם בפתח הבית יש לו פרסום הנס, עדיף להדליק שם מאשר בפתח החצר, ואם הוא רוצה להחמיר ולהניח גם בפתח החצר או בחלון, שיתן לבניו שידליקו שם עם ברכה לבני אשכנז או שידליק בלא ברכה לבני ספרד. ויש כמה טעמים להעדיף הדלקה בפתח הבית: א. דין זה מוזכר להדיא בגמרא, משא"כ פתח החצר. ב. לסוברים בפתח הבית דוקא, אם הדליק בפתח החצר לא יצא בזה ידי חובה. ג. בשו"ת אז נדברו (ח"ה ל"ט לג"ר בנימין זילבר זצ"ל ועוד פוסקים) כתב שלדעת מרן החזו"א כיון שלא משתמשים בחצרות לשימושי הבית כמו פעם, לכן החצר אינה נחשבת המשך של הבית, והמדליק בפתח החצר לא יצא ידי חובה. ד. מרויחים בזה את דברי הגמ' להיות מוקף במצוות. ה. משמע מרי"ו שכאשר אין הפתח חייב במזוזה, אין להדליק בו. ו. בהרבה חצרות אין כלל פתח, והראשונים מיירי בפתח. ז. בהרבה מקומות החצר משותפת לכמה בתים ולא ניכר שהמנורה מיועדת לאותו הבית ואין זה המשך של החצר. ח. דעת רבנו האריז"ל שצריך להניח את החנוכיה סמוך לפתח טפח דוקא. ב) כשדר בעליה מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים, דין זה מבואר להדיא בגמ' לעיל. מציאות זו שכיחה, כיון שכל מי שגר בבניין קומות צריך לדון בזה למעשה. ודנו הפוסקים בכמה אופנים. א. אם יש חלון שהוא תוך י' טפחים, נכון שיניח שם, כיון שדין זה הוזכר בגמ' ואף וכ"פ מרן השו"ע (תרע"א ו') פסק בסתם שמצוה להניח את הנר פחות מי' טפחים, אף שלכאורה לא הוזכר הדבר ביחס למי שדר בעליה. ועיין בב"י (שם) שלרי"ף ולרמב"ם אין בזה מצוה, אולם דעת רוב הראשונים במסקנת הגמ' יש בכך מצוה. ודאי שגם המדליק מעל י' טפחים יצא, ואם יש בכך יותר פרסום הנס, יש להדליק שם כיון שפרסום הוא אחד מהעיקרים הגדולים במצות נר חנוכה. ונחלקו פוסקי זמננו דנו לגבי בניין קומות בימנו, האם עדיף להניח בפתח הבנין כיון שיש בכך פרסום הנס לעוברים ושבים וכדין פתח הבית או החצר, אולם רבים חלקו על כך וסוברים שהמדליק שם לא יצא כלל, כיון שלא ניכר של מי החנוכיה והוי כמו פתח של מבוי, ואם נחשב לפתח חצר, יש בכך כמה חסרונות כאמור לעיל. ולכן הציעו חלק מהפוסקים בפתח הדירה, כיון שיש בכך פרסום הנס לעוברים בחדר מדרגות. ויש שנהגו להדליק בפתח הבית מפבנים כיון שכך נהגו דורות רבים, ולא בטלה התקנה, וכדלקמן. כשיש התלבטות אם להניח בחלון או בפתח הבית, כיון שמקום הפתח אינו נראה כל כך לרשות הרבים, מדברי השעה"צ (תרע"א סק"ל) נראה שעדיף להדליק בחלון, כפי שכתב בזה"ל: "שלפרסום הנס לבני רה"ר יש מקור גדול בגמ', שאמרו חז"ל שזמן הדלקת נרות הוא: 'עד דכליא רגלא דתרמודא', ולכן תקנו לניח בפתח הבית מבחוץ". וכפי שכתב במ"ב (תרע"א ו'). עם זאת יש לדון בכל מקרה לגופו, ובדרך כלל יש להעדיף את פתח הבית, ועיין לעיל אות א' בכל זה. במידה וחלון הדירה שבבניין גבוה יותר מכ' אמה (9.60) מטר מהרחוב, מדברי הגמ' לעיל (כא:) עולה בפשטות שלא יצא, כיון "דלא שלטא ביה עינא", וכן כתבו כמה מפוסקי זמננו, אולם למעשה פוסקים רבים כתבו שיוצאים בזה ידי חובה, משום שיש בכך פרסום לדרים בבניין ממול או משום שיש למדוד את הכ' אמה מקרקע הדירה (עיין שעה"צ תרע"א סקמ"ב, כה"ח תרע"א ס"ק ט"ל, שו"ת שבט הלוי ח"ד ס"ה). ג). בשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו, כדברי הגמ' לעיל, וראה ברמ"א תרע"א ז' שכתב וז"ל: "ומיהו בזמן הזה שכלנו מדליקין בפנים ואין הכר לבני רשות הרבים כלל, אין לחש כל כך אם אין מדליקין בופח הסמוך לפתח, ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות, אלא אם כן רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד וכו'", ואם כן לדברי הרמ"א יש עדיפות לשים בפתח הבית מבפנים. וכיום שכבר לא מצויה סכנה כלל, ובפרט בארץ ישראל, ודאי שיש עדיפות לעשות כן, עם זאת הנשאר בזה כמנהג אבותיו וכדברי כמה מגדולי הפוסקים והמקובלים, יכול להחזיק במנהגו. ועיין באור זרוע (ח"ב חנוכה סי' שכ"ג) שכבר תמה מדוע כשחלפה הסכנה ממשיכים להדליק בפנים, וז"ל: "והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות", אולם כבר כתבו כמה ראשונים שכיון שכך נהגו רבים לכן המשיכו במנהג זה, וכבר אין חשד במי שלא מדליק בחוץ (עיין בראשונים בסוגיה לעיל, וראה דרכ"מ שם). בברכת חנוכה מאיר ושמח,
עוד בנושא הדלקת נרות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il