- שבת ומועדים
- שאלות כלליות
42
שאלה
לכבוד הרב שליט"א,
שלום וחנוכה שמח. בגמרא שבת דף ק"כ דרשינן שגרמא בשבת מותר (לפחות מדאורייתא) מהפסוק "לא תעשה כל מלאכה", זאת אומרת עשייה, אבל גרמא מותר. ואילו עשיית מלאכה בשינוי וכלאחר יד פירשו המפרשים שהוא מדין מלאכת מחשבת. למה לן תרי קראי - הלא בעצם כל מלאכה בגרמא נעשית בשינוי וכלאחר יד?
תשובה
שלום וברכה,
שאלה זו שאלגם הרה"ג שלמה זלמן אויירבך בשו"ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן לא וז"ל:
"בעניי אין אני יודע כלל להגדיר מה חשיב כלאחר יד ומה לא, וגם קשה לי טובא דהא תפ"ל דכל גרמא הוי נמי כלאחר יד ואפי"ה משמע דאי לאו דגלי קרא להדיא דגרמא שרי הו"א דחייב חטאת?".
לענ"ד ניתן לומר, כדי שדבר יחשב כגרמא אף אם דרך המלאכה בכך צריך שהמלאכה תעשה לאחר זמן מהפעולה, כפי שחידש ה"זרע אמת" (א, מד) שזורה ורוח מסעייתו חייב משום שנעשה מיד ע"י הרוח אבל אם נעשה לאחר זמן היינו גרמא שאין חייב בה כגון שהניח כלים לפני האש. לפי זה אף אם דרך המלאכה כך כמו זורה אם התוצאה זמן רב אחר הפעולה היינו גרמא.
וכך ניתן ללמוד מדברי התוס' תוספות (שבת דף יז עמוד ב)
אין פורסין מצודות כו' - "אף על גב דבשבת נמי אם פירש מצודה אינו חייב חטאת שאינו יודע אם יצוד אם לאו מ"מ גזרו לפרוש מצודה דפעמים אתי לידי חיוב חטאת כגון שבשעת פריסתו ילכוד". היינו שאם בשעה שפרס את המצודה מיד נכנסה חיה חייב אף שאין זה פעולה מכוחו כיון שכך הדרך אך לאחר זמן פטור אף שכך הדרך כיון שהוי גרמא.
בברכה, חנוכה שמח