להתפלל ב’מניין פועלים’ בשביל לשמור על המניין?

כבוד הרב שלום. לאחרונה פרשתי לגמלאות. נהגתי להתפלל במהלך השנים תפילת שחרית במניין המכונה "מניין פועלים", דהיינו טרום הזריחה. לאחרונה ברצוני להתפלל תפילת שחרית בזמנה בזריחה (יש מניין אחר בבית הכנסת), אך הדבר יצמצם את המניין בו נהגתי להתפלל ואף לבטלו. מה עלי לעשות? תודה ושבוע טוב

שלום רב. כיון שכעת יש לכבודו אפשרות להתפלל בזמן, עדיף להתפלל תפילה בזמנה וכל שכן בזמן המובחר ב"הנץ החמה", מאשר להתפלל באופן קבוע במניין פועלים (אלא אם כן מדובר באופן אקראי). הדברים נכונים אף אם המניין עלול להתבטל. מידת חסידות היא, להשלים להם מניין, ולהתפלל אח"כ תפילה בזמנה. כמובן שנכון להסביר להם את מעשיך בדרכי נועם. מקורות: בשו"ת אור לציון (ח"ב עמ' ס"א אות ד') דן בשאלה, האם עדיף להתפלל במניין שמתפללים עם עמוד השחר, כשאין שם מנין אחר, או עדיף יותר שיתפלל יחיד בהנץ החמה? והסיק שעדיף להתפלל במניין, וטעמו, משום שיש סוברים (פר"ח סי' פ"ט) שזמן משהאיר פני המזרח מותר להתפלל לכתחלה, יש לסמוך עליו שלא להפסיד תפלה בצבור, כיון שזה דומה שעת הדחק שהתיר מרן להתפלל מעלות השחר. וכ"פ בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה סי' י'). אולם בשו"ת שאילת שמואל (סי' י"ב והובא באשי ישראל י"ג ס"ו) למד מתלמידי רבנו יונה (ברכות ד:) שתפילה אחרי הנץ עדיפה מלסמוך גאולה לתפילה, ולפי זה תפילה אחרי הנץ עדיפה מתפילה בציבור, כיון שקימא לן להלכה (שו"ע סי' קי"א ג') שסמיכת גאולה לתפילה בשחרית עדיפה מתפילה בציבור. ועיין בספר פרי יצחק (ח"א סי' ב', הובא באשי ישראל שם) שהוכיח מדברי הגמ' (ברכות ל.) שסמיכת גאולה לתפילה עדיפה מתפילה אחרי הנץ, ואם כן אין להוכיח שתפילה אחרי הנץ עדיפה מתפילה בציבור, אולם תפילה בהנץ החמה ביחידות עדיפה מתפילה בציבור לפני הנץ החמה. יש לציין שאכן לגבי תפילה בהנץ החמה, כך עולה מדברי הבה"ל (סי' נ"ח ד"ה ומצוה) שמי שנזהר להתפלל כוותיקין, עדיף שיתפלל ביחידות מאשר עם ציבור בזמן אחר. והוסיף להוכיח זאת מהמשנה בברכות, וז"ל: "וגדולה מזה מוכח במשנה ברכות דף כ"ב ירד לטבול וכו' עיין שם דאפילו אם אין לו תפילין בעת ההיא ג"כ אפ"ה יזהר לקרותה בזמנה סמוך להנץ ומשנה זו איירי בוותיקין כדמסקינן בגמ' שם". וראה בבה"ל (שם ד"ה משיראה), וכן במ"ב (סי' פ"ט סק"ד ובה"ל ד"ה יצא) שאין להתפלל לפני הנץ אלא בשעת הדחק. וכבר מבואר כן ברמב"ם (פ"ג א' ז') ועוד ראשונים. והנה בנידון השאלה כתב בשו"ת יביע אומר (הערות ח"ט – או"ח סי' ק"ח) שעדיף להתפלל ביחידות אחרי הנץ מאשר בתפילה במניין אפילו אם אין להם עשרה. בדבריו שם השיג על דברי האור לציון (הנ"ל) וכתב: "הואיל והתפלה עם עמוד השחר אינה רצויה לכתחלה, אלא בדיעבד, והקילו בה רק לפועלים בשביל פרנסתם, מי שיכול להתפלל אח"כ בהנץ החמה והלאה, לכתחלה אל יקדים להתפלל עם המנין של הפועלים, ואפילו אם הם זקוקים לו להשלים המנין, די שיצטרך אליהם לענות קדיש וקדושה ואמן. ואח"כ יתפלל יחיד עם הנץ החמה. צא ולמד ממ"ש הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כו), אודות השאלה, מי שהקדים והתפלל קודם הנץ החמה לכתחלה בצבור, שלא בשעת הדחק, האם יצא ידי חובתו, והשיב, מי שמתפלל קודם הנץ החמה ללא צורך, חוטא הוא, להיותו פורע חובתו בעת שעדיין לא נתחייב, אם לא שנאנס בחושבו שכבר הגיעה העת". גם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה ה' י"ג)  דן בנידון שאלתנו והכריע, שכל ההיתר להשלים מנין לפני הנץ החמה הוא רק באקראי, משום זיכוי הרבים, אבל אין להתפלל עמהם בקביעות, אף שע"י המנעות זו לא יהיה להם עשרה. וביאר בהערה (שם כ'): "שסוף סוף הוי קצת שלא כדין, וגם המתפללים הקבועים, אף שרשאים לעשות כן כשהוא לצוך פרנסתם וכדו', מכל מקום כשיזדמן להם, ראוי שיחליפו לעבודה כזו שלא תמנעם מתפלה בזמנה" (ובציון מקורות הפנו לשו"ת אבני ישפה י"ד ס"ב). ולכן בנידון דידן, כיון שהספק הוא, אם להתפלל במניין לפני הנץ או אחרי הנץ, ודאי שכולם יודו שעדיף אחרי הנץ, וכל שכן אם מדובר בתפילת בהנץ החמה, שאז אפילו תפילה ביחיד עדיפה לדעת רוב הפוסקים. ואף אם בעקבות כך מניין הפועלים יתבטל, כיון שאינך משועבד להם ויש עוד מניינים באותו מקום, וכל שכן בנידון השאלה שאין ודאות שהמנין יבוטל. כמובן שהדברים צריכים להיעשות בנעימות ובאוירה טובה. כפי שהוזכר לעיל, ממידת חסידות להשלים להם מניין ולהתפלל אח"כ תפילה בזמנה, אולם ודאי שאינך מחויב לעשות כן. נכון להתייעץ על כל הנ"ל עם רב המקום. ברכה והצלחה,