ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות כלליות

חסידות ארצישראלית

הרב שמואל אריאלט"ו אדר תשפ"א
63
שאלה
שלום וברכה! בשנים האחרונות ב"ה התחילה תנועה בציבור הדתי של קרבה לחסידות תחת הכותרת "חסידות ארצישראלית". בעניין זה יש הרבה חידושים שלא כל כך קיימים בתנועת החסידות הקלאסית וכן הרבה השקפות שלא היו עד היום קשורים דווקא לחסידות, ועלתה השאלה, אם צדיקי וגדולי החסידות דיברו על איך להיות חסיד בזמן הגאולה בא"י אז למה שנבוא לחדש? ואם הם לא כתבו על כך, אז אולי אפשר לומר שהחסידות זו דרך לא רלוונטית וכל עניינה היה לקשר את היהודי לעמו בגלות. ברור שגם היום יש צורך מהותי בתנועת החסידות, פשוט אני מנסה להבין את העניין של השינויים של המנהגים ומה שהיה בדורות האחרונים עם תנועת החסידות. תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה! ראשית, יש לציין שהשילוב של תורות חסידיות בבתי המדרש הדתיים לאומיים נעשה במגוון רחב של דרכים ואפשרויות, ובדברים דלהלן אין הכוונה להתייחס לבית מדרש מסוים או דרך מסוימת אלא להציג כמה קווי חשיבה. למיטב ידיעתי, בדברי גדולי החסידות שחיו בגלות אין התייחסות ישירה לשאלה כיצד להיות חסיד בזמננו בארץ ישראל. גם אותן תורות חסידיות שעוסקות בגאולה, מדברות על מצב של הגאולה השלמה וביאת המשיח, ואינן מתייחסות אל השלב שבו אנו נמצאים כעת, שבו הדברים מעורבים ומורכבים, כאשר מצד אחד אנו זוכים לשיבת חלק גדול מעם ישראל לארצו ולריבונות בארץ ישראל, ומן הצד השני חלק גדול מן העם אינו שומר מצוות ולא כל ייעודי הגאולה התגשמו. אם אכן אין בתורות החסידיות התייחסות מפורשת לתקופה זו, אתה מציע שהחסידות היא דרך שאינה רלוונטית, שכל עניינה היה רק בגלות ולא בזמננו. אולם מסקנה זו אינה הכרחית, משתי סיבות: ראשית, בזמננו אכן ישנן שאלות רוחניות חדשות ותחומים חדשים, כגון שאלת היחס למדינה ולצבא, שאלת היחס לציבור שאינו שומר מצוות וההשתתפות עימו, וכדומה. לשאלות כאלה אכן קשה למצוא התייחסות ברורה בתורתם של גדולי החסידות. אולם כמובן ישנם תחומים רוחניים רבים שלא חלו בהם שינויים מהותיים, ובהם עדיין ניתן ללמוד רבות מתורת החסידות. העובדה שתחומים מסוימים – חשובים ככל שיהיו – אינם מקבלים מענה מפורש בתורת החסידות, אינה מהווה סיבה לפסול את כל הדרך הזו כ"לא רלוונטית". יש בהחלט מקום לשאוב מתורת החסידות בתחומים רבים, ובמקביל ללמוד גם מקורות רוחניים אחרים שבהם מופיעות התייחסויות בתחומים המתחדשים. בנוסף, באופן עקרוני תיתכן אפשרות ללמוד מתורת החסידות גם בתחומים החדשים. גם אם גדולי החסידות לא התייחסו באופן ישיר למציאות של תקופתנו, עדיין יש מקום להתבונן ביסודות שהם מציגים ולדלות מהם נקודות עקרוניות שיכולות להתוות לנו דרך גם בשאלות החדשות שאנו ניצבים מולן. יחד עם זאת, יש לסייג את הדברים: לגבי האפשרות האחרונה, להסיק מדברי גדולי החסידות יסודות שנוגעים לשאלות המתחדשות, כמובן יש לעשות זאת בזהירות, כיוון שהיקשים שכאלה עלולים להגיע למסקנות שונות ורחוקות זו מזו. גם כאשר מנסים ללמוד באופן זה, יש לזכור שאין בשאלה זו אמירה ברורה במקורות החסידות עצמם, והמסקנה עשויה לשקף את סברתו של הלומד ולא בהכרח את הכוונה המקורית. לגבי האפשרות הראשונה, יש לשים לב שגם באותם תחומים שלכאורה אינם חדשים ויש אליהם התייחסות ישירה בדברי גדולי הדורות הקודמים, לעיתים נצרכת בכל זאת הסתכלות חדשה לאור השינויים שחלו בזמננו. כך למשל בשאלת היחס אל העיסוק בחיי המעשה: ניתן בהחלט למצוא מקורות העוסקים בשאלה האם ועד כמה צריך אדם לעסוק בענייני החומר לעומת הקדשת הזמן ללימוד תורה וענייני הרוח. אולם יש לשים לב, שרבים מן המקורות הללו מתייחסים אל השאלה בהיבט הפרטי, כאשר כל התועלת שבעיסוק הגשמי היא רק סיפוק צרכי הפרנסה של האדם ומשפחתו. בעוד שכיום, כאשר אנו חיים בארץ ישראל ועם ישראל מקיים מדינה עצמאית, הרי יש לשאלה זו היבטים נוספים, כאשר עיסוקים רבים יש בהם ערך של יישוב הארץ ופיתוח המדינה. ממילא, גם בתחומים אלה לא בהכרח ניתן להקיש במישרין מן התורות החסידיות אל המציאות בתקופה שלנו. כאמור, בבתי המדרש הדתיים לאומיים ישנן דרכים שונות בעניין זה: יש הרואים את תורת החסידות כמקור עיקרי לדרכם הרוחנית ומנסים לשאוב ממנה את ההדרכה בתחומים רבים, כולל התחומים שהתחדשו בזמננו, ויש שמשלבים את הלימוד מתורת החסידות בתוך מכלול רחב יותר של מקורות תורניים.
עוד בנושא שאלות כלליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il