שלום רב. ישנה תופעה שקורית לא מעט - גם בימי החול(בעיקר) וגם בשבתות. אדם מגיע לתפילה באיחור ולפעמים מעלים מתפלל שכזה שברור לחלוטין שהוא לא התפלל את התפילה מתחילתה אלא דילג לא מעט ואולי אפילו ספק אם אמר קריאת שמע בזמנה. איך ראוי להתנהל באופן הזה? האם נכון להעלות שליח ציבור במצב כזה? לי זה נראה לא נכון להעלות שליח ציבור (כשמו כן הוא) בסיטואציה כזו. ואם אין ברירה-מה המינימום שאדם כזה צריך להתפלל לפני שעולה לתיבה? תודה מראש.

אם הוא שליח ציבור קבוע יש לברר האם הוא מאחר באופן קבוע. ואם כן אם הוא רגיל להגיע בסוף הקרבנות אפשר להמשיך ולהעלותו. ואם בסוף זמירות יש לומר לו שאם לא יוכל לשנות את דרכיו אפילו אם זה באונס בגלל טיפול בילדים או בחולים וכדומה לא יוכל להמשיך בתפקידו בגלל לזות שפתים. ואם בדרך כלל הוא מגיע בזמן ורק התעכב באופן חד פעמי יש לדון לכף זכות ולהעלותו למרות שהגיע לקראת סוף הזמירות. אמנם מי שאינו קבוע כש"ץ והוא מאחר אין שום סיבה להעלותו אלא אם כן אין אף אחד שיודע להתפלל. וגם לו יש להעיר אח"כ שכדאי להקדים כי זה לא נראה טוב.