ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה שאלות כלליות

האם כסף של נערה שייך לאביה?

כולל דיינות בית אלט"ז אדר תשפ"א
24
שאלה
למי שייך הכסף שנערה מרוויחה? והאם יש הבדל לגבי גיל?
תשובה
שלום וברכה, היום נערה נקראת אישה באזור גיל ארבע עשרה, ואילו בחז"ל עד גיל שתים עשרה נקראת קטנה, מגיל שתים עשרה עד שתים עשרה וחצי נערה, לאחר גיל שתים עשרה וחצי נקראת בוגרת. הדין לגבי נערה או קטנה [עד גיל שתים עשרה וחצי] אפילו שאינה סמוכה על שולחן אביה אם עובדת השכר שייך לאב. בבוגרת אם אינה סמוכה על שולחן אביה [מתפרנסת לבד] כמובן ששייך לה. אם סמוכה על שולחן אביה נחלקו הפוסקים. הרחבה: אם סמוכה על שולחן אביה - פסק הרמ"א (חושן משפט סימן ער סעיף ב) שכסף שמרוויחים ילדים הסמוכים על שולחן אביהם, מסחורה או מלאכה, שייך לאב. וגם בבית יוסף סימן קעז מביא דין זה ללא עוררין ומשמע שכך פוסק. וזה לשון השו"ע שם: מציאת בנו ובתו הסמוכים על שלחנו, אף על פי שהם גדולים, ומציאת בתו הנערה אף על פי שאינה סמוכה על שלחנו, ומציאת עבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אלו שלו. (רמ"א: וה"ה אם הרויחו בסחורה או במלאכה) (ב"י סוף סי' קע"ז בשם עיטור). אומנם רבי עקיבא איגר מציין שבעל העיטור כותב ששייך לבת וכן מביא המחנה אפרים [סימן ג מהלכות זכיה] את דעת הריטבא והראב"ד שסוברים ששייך לילד ולא לאב. וכן בתשובת שבות יעקב (א, קה) מביא מחלוקת ראשונים בזה ומסיק שלמרות פסק הרמ"א מידי מחלוקת לא יצאנו ויכול לומר קים לי. וערוך השולחן חושן משפט סימן רע סעיף ו, חילק בין עסק הקטן במלאכת אביו, אז כל השכר לאב, לעסק במלאכת עצמו אז שכרו לעצמו וז"ל: "כתב רבינו הרמ"א דאלו שמציאתן שלו ה"ה אם הרויחו בסחורה או במלאכה עכ"ל. ובעל הלבושים השמיט הגה"ה זו וברור טעמו דהרי לא מצינו בשום מקום שמעשה ידיו תלוי במציאה והרי באשה שתי תקנות הוי מעשה ידיה לבעלה מפני מזונותיה ומציאתה מפני איבה ויותר תמוה שמקור הדין הוא מהעיטור בשם ירושלמי שהביא רבינו הב"י בס"ס קע"ז ובשם הוא כשהבן הרויח מתפוסת הבית וכן מוכח בירושלמי דב"ב פ"ט הלכה ג' ע"ש... ולכן נ"ל דרבינו הרמ"א מיירי ג"כ במה שהרויחו בעסקי אביהם כגון שמכרו סחורתו או עסקו במלאכתו דזהו ודאי כל מה שהרויחו בעסקיו אף על פי שאדם אחר היה נוטל שכר טירחא הם אינם נוטלין כיון שסמוכים על שלחנו אבל כשעשו איזה עסק בפ"ע אינו שייך להאב". ובפתחי חושן (חלק ד, ז - סעיף יד) סתם כדברי הרמ"א: "קטן… ואם סמוך על שלחן אביו שכרו לאביו". להלכה, נחלקו הפוסקים האם שכרו של הקטן שייך לאביו. מקור הדין שבת עד גיל שתים עשרה וחצי אפילו שאינה סמוכה על שולחן אביה אם עובדת שייך לאב, במסכת כתובות ( מו:) מובא: מתני'. האב זכאי בבתו בקידושיה - בכסף, בשטר, ובביאה, זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, רש"י- האב זכאי בבתו - בקטנות ובנערות.". והגמרא שם [מז.] לומדת דין זה מפסוקים. וכן פסק השולחן ערוך (אבן העזר סימן לז סעיף א): "..כל זמן שהיא קטנה. וכן כשהיא נערה, רשותה בידו וקידושיה לאביה. וכן הוא זכאי במציאתה ובמעשה ידיה...". ואין חילוק בין סמוכה על שולחן אביה לאינה סמוכה. בברכה, הרב עמנואל חביב
עוד בנושא שאלות כלליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il