ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה גזל ונזיקין

האם צריך לשלם על נזק ממלחמת שלג?

כולל דיינות בית אלט"ו אדר תשפ"א
10
שאלה
עשינו מלחמת שלג בישיבה, והשומר יצא מהביתן שלו כדי לצלם ואחד מהכדורי השלג שנזרקו מהגג פגע לו בפלאפון ושבר אותו, האם אותו בחור צריך לשלם? היה ברור שיש מלחמת שלג בחוץ.
תשובה
שלו' וברכה לשואל הנכבד! נראה שאם זרקו את כדור השלג בצורה הרגילה במשחק מעין זה, ולא בכח רב מהרגיל או בכיוון מדויק כדי להזיק, הזורק פטור מלשלם. טעם הדין: אף על פי שאדם המזיק בדרך כלל חייב אף שלא הזיק בכוונה, מהמקורות להלן יבואר שלכל הדעות קיימים מצבים בהם יש פטור הנובע ממחילה הדדית. שו"ת הרא"ש (קא, ו): שאלה: שניים שנתאבקו יחד והפיל האחד את חברו לארץ ונפל עליו, ובנפלו עליו סימא עינו של התחתון, נראה לי דפטור...ואף על גב דקיימא לן אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד בין באונס בין ברצון בין ישן בין ער, היכא דהוה אנס גמור פטור... וכן בנדון זה נתאבקו זה עם זה מדעת שניהם, והזיקו זה את זה שלא בכוונה, כי הדבר ידוע כששניהם נתאבקו עיקר כונתם שיפיל האחד את חברו. וכשהאחד נותן על חברו, אי אפשר לו לצמצם ולכוין שיפילהו בנחת כדי שלא יזיקו, כי בכל כחן מתאבקין וכל אחד מכוין להפיל חברו אם יזיקנו ואדעתא דהכי נתאבקו יחד. עכ"ל. א"כ עולה שיש מקרים בהם נעשית פעילות שאופי שלה הוא כזה שיכול להיווצר נזק מחמתה, ולכן המזיק פטור. בביאור תשובה זו נתקשה הבית יוסף (חושן משפט סימן תכא): [בדק הבית] "ויש לגמגם על תשובה זו, כי מתחלה נתן טעם לפטור מפני שהוא אנוס. ואחר כך נתן טעם מפני שמחלו זה לזה. וטענת מחילה, גם כן אינה טענה שהאומר לחבירו סמא את עיני קטע את ידי על מנת לפטור חייב? ושמא יש לחלק בין כשהאחד מוחל לחבירו לכששניהם מוחלים זה לזה". ונראה שהבד"ה מתרץ רק את שאלתו השניה- כיצד מועילה מחילה, ומבאר שמחילה הדדית מועילה, אך את שאלתו מדין של מזיק בכוונה תחילה לא תרץ. וביאר מו"ר הרב ברוך פז: שבהתאבקות יש הסכמה לעשות פעולה שאי אפשר לצמצם ולעצור מנזק. במצב זה, אם יווצר נזק- המזיק כבר אנוס על הנזק, שהרי לא היה אפשר לו לצמצם. וא"כ מובן מדוע החל הרא"ש בטעם המחילה ההדדית שהוא נועד לתת היתר לעשות פעולות הקרובות להיזק, וטעם אונס נועד להסביר מדוע האדם פטור על הנזק שנוצר, וזה משום אונס גמור (שאף אדם המזיק פטור בו). הסבר נוסף לדברי שו"ת הרא"ש נמצא בדברי הסמ"ע (תכ"א,י), המבאר שהמחילה הייתה על הנזק שיגרם, שהרי ידוע שבמאבק א"א לצמצם מנזק, אך השאלה היא כיצד תועיל מחילה הרי אדם מועד לעולם ולכאורה אף אם מחלו לו, ע"ז תירץ שבמקום אונס גמור אדם פטור. השולחן ערוך (חושן משפט תכא, ה) פסק את דברי שו"ת הרא"ש הפוטרים מכח מחילה הדדית: שנים שנתאבקו יחד, ואחד הפיל חבירו לארץ, ונפל וסימא את עינו, פטור. נראה, שגם מרן השו"ע סובר שיכולה להיות מציאות של פטור מהיזק, הנובע מחמת מחילה, אלא שנחלק הוא עם הרמ"א בהלכות פורים (לגבי נזק הנוצר משמחת פורים), האם יש תקנה הפוטרת בצורה גורפת אדם המזיק מתוך שמחה, מכח הפקר בי"ד, או שרק במציאות בה נהגו בצורה ברורה למחול או שיש אומדן דעת ברור של מחילה יש פטור מנזק. בסיכום העניין, אדם הנמצא במקום בה מתרחשת פעילות שיכולה להוביל לנזק מחמת אופי הפעילות, וכגון מלחמת כדורי שלג, הרי הוא וכל המשתתפים בה מוחלים זה לזה על הנזקים שיגרמו, ואף מי שמתקרב למלחמת השלג יודע שיכול לפגוע בו כדור שלג ועל דעת זה הוא מתקרב, לכן אין לחייב על נזק. בברכה, הרב משה בר-ציון
עוד בנושא גזל ונזיקין

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il