שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה: מהו טלטול ד' אמות בראשות הרבים? מה המקור שלו? ומדוע בגלל אותו איסור אין אנו קוראים מגילה, תוקעים בשופר ונוטלים לולב בשבת?

בס"ד שלום וברכה, איסור טלטול ארבע אמות מקורו בהלכה למשה מסיני כפי שאומרת הגמרא במסכת שבת (דף צו עמוד ב): "מעביר ארבע אמות ברשות הרבים מנלן (מנין) דמחייב? - אלא: כל ארבע אמות ברשות הרבים, גמרא גמירי לה". ומוסיפה הגמ' ש"אמר רב יהודה אמר שמואל: מקושש, מעביר ארבע אמות ברשות הרבים הוה". בעל המאור (שבת דף לו עמוד ב בדפי הרי"ף) מסביר שטעם האיסור הוא כאיסור הוצאת חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים, "לפי שד' אמות של אדם בכל מקום קונות לו וכרשותו דמיין, וכשמוציא חוצה להן בזורק או במעביר כמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דמי". מקור הדין שחכמים גזרו שלא לקרוא במגילה בשבת: גמרא מגילה (דף ד עמוד ב): "מגילה בשבת לא קרינן, מאי טעמא? אמר רבה: הכל חייבין בקריאת מגילה (ובתקיעת שופר), ואין הכל בקיאין במקרא מגילה, גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים". היינו, חז"ל חששו שמא אדם שמאוד רוצה לקיים את מצוות שופר או מגילה או לולב, אך הוא לא יודע כיצד לעשות זאת, ישכח שהיום שבת ויצא מביתו לשאול את הרב כיצד מקיימים את המצווה. העדיפו חכמים שכל עם ישראל לא יקיים מצווה כדי שחס וחלילה לא יעבור אדם איסור שבת בשוגג. בברכה, פורים שמח