שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שנים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום בתרגום לועזי

undefined

הרב חיים שריבר

כ"ב ניסן תשפ"א
שאלה
שלום כבוד הרב, אם אני לא מבין את תרגום אונקלוס ופירוש רש"י קשה מדי בשבילי, האם יש אפשרות לקרוא שמו"ת עם תרגום לשפה שאינה ארמית שאני מבין בקלות יותר? (לדוגמה אנגלית) מלבד זאת, האם יש לקרוא פעמיים את הפרשה ואז את התרגום או לקרוא כל משפט פעמיים ואז את התרגום לו וכך להמשיך? והאם אפשר לקרוא פשוט מקרא אחד תרגום אחד? תודה לרב וישר כוח!
תשובה
שלום סדר קריאת שנים מקרא ואחר תרגום: לכתחילה קוראים את המקרא פעמיים ואח”כ את התרגום. למנהג האר”י קוראים כל פסוק פעמיים מקרא ואחד תרגום. ולמנהג השל”ה והגר”א, קוראים כל פרשייה פעמיים ואח”כ את תרגומה. פרשייה הכוונה לפרשה פתוחה או סתומה. ושני המנהגים טובים (מ”ב רפה, ב; כה”ח ג). תרגום אונקלוס הוא הפירוש הראשון של כל התורה כולה. הסיבה שתיקנו חז"ל לקרוא תרגום היא, שבעבר היו כולם מבינים את התרגום. אך יש לתרגום מעלה נוספת כפי שכתב כף החיים (סי' רפ"ה ס"ק כ'): "מיהו לפי חכמי המקובלים משמע דוקא תרגום לסוד הכמוס כדי להכניס קליפת נוגה למקום הקדושה ביום השבת והבין. עולת תמיד אות ב'. ור"ל הטוב שבנוגה כידוע ליודעי ח"ן". ושם (ס"ק כ"א): "כי התרגום יש לו מעלה שניתן בסיני". על כן גם מי שלא מבין את פירוש התרגום – צריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום. השולחן ערוך (סי' רפ"ה סע' ב') פסק: אם למד הפרשה בפירוש רש"י - חשוב כמו תרגום. וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י. והביא המשנה ברורה (ס"ק ה') את דברי הט"ז: מי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנוים על יסוד התלמוד. ולכן נראה שבמקרה המצויין בשאלה ניתן להציע שיקרא את הפסוקים בלשון הקודש פעמיים (אף אם יתכן שאינו מבין אותו, יש הרבה חומשים שהטקסט כתוב בלשון הקודש באותיות של שפות זרות, כמו אנגלית, רוסית, צרפתית, אמהרית ועוד), ואחר כך יקרא את תרגום המילים לשפתו, וזה יועיל לו במקום קריאת האונקלוס. כאמור לעייל, יש מעלה אם יוכל להוסיף את קריאת התרגום. יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il