שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • קנייה ומכירה

הונאה בקרקעות

undefined

כולל דיינות בית אל

כ"ט ניסן תשפ"א
שאלה
האם יש דין הונאה במקרקעין?
תשובה
בס"ד ל' ניסן התשפ"א, חמישה עשר יום למ"טמונים. שלום וברכה, בדבר אשר שאלת אי יש אונאה בקרקעות, תחילה אשיב בקצרה ולאחר מכן אציע לפניך את מקורות הדין. נחלקו בדין זה מרן השו"ע והרמ"א בחו"מ ס' רכז' סע' כט', לדעת מרן השו"ע אין דין של אונאה במכר קרקעות בשווי המקח כלל ואפילו אם מכר קרקע השווה דינר באלף המקח קיים, אולם לדעת הרמ"א עד חצי אין אונאה ויותר מחצי יש אונאה. כגון, שמכר דבר ששוה דינר אחד ביותר משני דינרים הוי אונאה והמקח בטל. המקורות בהם דנו הפוסקים בסוגיא זו: בבא מציעא נו. "משנה. אלו דברים שאין להם אונאה: העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות...אמר רבא אמר רב חסא בעי רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם או אין להן? - אמר רב נחמן, הדר אמר רב חסא פשיט רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם. רבי יונה אמר: אהקדשות, רבי ירמיה אמר אקרקעות, ותרוייהו משמיה דרבי יוחנן אמרו: אונאה - אין להם, ביטול מקח - יש להן. מאן דאמר אהקדשות - כל שכן אקרקעות, מאן דאמר אקרקעות - אבל אהקדשות לא, כדשמואל." בבא מציעא קח. "זבן במאתן ושויא מאה, סבור מינה: מצי אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי. אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: הכי אמרי נהרדעי משום דרב נחמן: אין אונאה לקרקעות." קידושין מב: "והא דאמרן שתות קנה ומחזיר אונאה, לא אמרן אלא במטלטלי, אבל במקרקעי - אין אונאה לקרקעות". ירושלמי כתובות פי"א ה"ד "אמר ר' יוחנן אם היה המקח מופלג יש לו הונייה, מתניתא פליגא על רבי יוחנן אילו דברים שאין להן הונייה: העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדישות פתר לה ובלבד דבר שאינו מופלג, פדה שוה מנה במאתים ר' יוחנן אמר אינו פדוי" פסיקת ההלכה: הרי"ף ב"מ לב. פסק שהלכה כדברי רב נחמן בגמ' ב"מ קח. וכהגמ' קידושין מב: שאין אונאה בקרקעות כלל אפילו אם מכר שווה דינר באלף, משום שהלכה כרב נחמן בדיני והוא בתרא, ואין הלכה כר' יוחנן בגמ' ב"מ נו. ובירושלמי, וכ"פ הרמב"ם בהל' מכירה פי"ג ה"ח והרמ"ה ב"ק יד:. אולם הרא"ש ב"מ פ"ד ס' כא' העלה לחלוק על דברי הרי"ף שפסק כרב נחמן, משום שאומרים הלכה כבתראי רק לאחר אביי ורבא, ועוד שמאחר שרב נחמן הוא תלמידו של שמואל, וכאשר חולקים שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן בכל מקום וכ"ש כנגד ר"נ תלמידו של שמואל. והא דקי"ל שהלכה כרב נחמן בדיני הוא דוקא כאשר הוא חולק על רב ששת ולא בכל מקום, ולכן הלכה כר"ת בתוס' כתובות צח: שפירש את הגמ' ב"מ נז. כהירושלמי דמה שאומר ר' יוחנן בב"מ שיש להם ביטול מקח היינו בפלגא, וכך סובר רב נחמן בגמ' ב"מ נז. והא דאמרינן בגמ' ב"מ קח. שמכר במאתים שוה מאה היינו בשווה פחות ממאתים ואכן אין בזה אונאה, אבל ביותר ממאתים יש דין אונאה. ובגמ' בקידושין שביתר משתות אין אונאה לקרקעות היינו עד פלגא, אבל ביותר יש אונאה וכ"פ ר"ח. וכתב הב"י שהיות שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעה אחת הכי נקטינן וכ"פ בשו"ע, הש"ך ס"ק יז' פסקגם הוא כדעת השו"ע, והרמ"א פסק כדברי הרא"ש ור"ת שביותר מפלגא יש דין אונאה והמקח בטל. נחלקו האחרונים בשיטת הרמ"א אי יש בפלגא בדיוק ביטול מקח: הסמ"ע בס"ק נ' כתב שיש אונאה בפלגא בדיוק, ולא רק ביותר מפלגא והלאה. הש"ך בס"ק יז' סובר שדוקא ביותר מפלגא הוי אונאה כמו שכתב שהרמ"א, ובפלגא בדיוק אין אונאה. הטעם לכך שאין אונאה לקרקעות: בבא מציעא נו: "מנהני מילי? דתנו רבנן: וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך - דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינן מטלטלים" תוס' ב"ב סא: ד"ה "שמע מינה" כתבו בשם ר"י שאין אונאה לקרקעות מגזירת הכתוב כמו שהגמ' ב"מ נו: דורשת זאת מהפס'. אולם, רשב"ם (מובא בתוס' הנ"ל) סובר שאין אונאה לקרקעות משום ששויה של הקרקע רב. איסורים נוספים השייכם בקרקעות וכו': הסמ"ע בס"ק נא' כתב בשם רש"ל שאף שאין אונאת ממון בקרקעות, מ"מ לא גרעי מאונאת דברים וגניבת דעת ובכלל לא תונו איש את עמיתו, אא"כ המוכר בעצמו לא ידע על האונאה. הרמב"ן ויקרא כב,יד-טו מבין שהמאנה את חברו במכר קרקעות עובר בלאו דלא תונו, אך חז"ל מיעטו בהם את הדינים של החזרת האונאה וביטול מקח, משום שאף באונאה של יותר משתות במכר קרקעות דרך ב"א שלא לבטל המכר וכ"כ בס' החינוך מצוה שלז'. המל"מ הל' מלוה פ"ד ה"א כתב שהתוס' ב"מ סא. ד"ה "אלא" חולקים על הרמב"ן וסוברים שאפילו איסור לאו אין באונאה במכר קרקעות. בברכה, הרב שלמה שי פינטו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il