שאל את הרב

  • הלכה
  • ק"ש שעל המיטה ותיקון חצות

מהו הזמן לאמירת תיקון חצות?

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ד אייר תשפ"א
שאלה
שלום הרב. מה הזמן שאפשר לומר תיקון חצות ומה סוף הזמן לאמירתה?
תשובה
שלום רב. הזמן המובחר לאמירת תיקון חצות ע"פ האריז"ל הוא בחצות לילה, אולם לשפוך שיח לבורא עולם על חורבן הבית ללא הנוסח של האריז"ל אפשר לעשות גם לפני חצות. סוף זמנה, בעלות השחר, ולכתחילה ראוי להתחיל חצי שעה לפני עלות השחר. מקורות והרחבה: מובא בגמ' בברכות (ג.): "ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי". ובגמ' שם שאלו, מדוע אמר ר"א שזמן ק"ש "עד סוף האשמורה הראשונה" ולא נקט "עד ד' שעות", הרי אם ג' משמרות הוי הלילה, אם כן כל משמרת היא ארבע שעות. עונה הגמ' "הא קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא". כלומר שיש משמרות בשמיים ויש לחז"ל סימנים כדי לדעת מתי הזמן של כל משמרת. והנפקא מינה לכך כתב הרא"ש (בסוגיין וכן המהרש"א שם) והובא בשו"ע (סימן א' סע' ב'), וז"ל: "המשכים להתחנן לפני בוראו יכוון לשעות שמשתנות המשמרות... שהתפילה שיתפלל באותן השעות על החורבן והגלות רצויה". והוסיף (שם ב'): "ראוי לכל ירא שמיים שיהא מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק". ולפי דבריו הזמן הראוי הוא חצי משמרת לפני חצות וחצי משמרת אחרי. ובזוה"ק ובכתבי האריז"ל ובספרי החסידות האריכו במעלת התפילה בזמן חצות דוקא, שזו שעת רצון מיוחדת. וכתב השל"ה הקדוש (בסידורו שער השמיים) שכמעט ואין פרשיה בזוה"ק שלא דיברו בה ממעלת זמן חצות, "ואין לך מידה מכל המדות הטובות שהרבו לצוות עליה כ"כ בזוה"ק כמו על דבר זה". ובמג"א (שם סק"ד) הביא בשם הרקנטי שכתב שי"א שזמן בקשת רחמים בסוף הלילה ואני אכריע כי בחצות ראוי לבקש רחמים על כנסת ישראל ועל בניה, ובסוף הלילה יבקש צרכיו. והוסיף המג"א להביא סמך מהגמ' לזמן חצות, בתירוץ הראשון בגמ' (שם): "אמצעיתא דאמצעיתא", כלומר אמצע המשמרת האמצעית, משמע שזמן חצות הוא עת רצון. זמן המדוייק לחצות: לדעת המ"ב (שם סק"ט) ושע"ת (סק"ו) שו"ע הרב (שם), בא"ח (וישלח ד'), כה"ח בשם כה"ח פלאג'י שסברא זו מוסמכת מש"ס ופוס' מקובלים, וכן דעת רוב הפוס' – שחצות יוצא י""ב שעות אחר חצות היום. מאידך לדעת המג"א (שם) בשם שערי ציון (תלמיד תלמידו של המהרח"ן), משנת חסידים, סידורי האריז"ל האשכנזים (ר' שבתי ר' קאפל ועוד), ליקוטי מוהר"ן (סי' קמ"ט) – שחצות יוצא תמיד אחר 6 שעות שוות מצאת הכוכבים, ולפי זה חצות הלילה בימות החורף מוקדם מאד לפני זמן אמצע הלילה, ובקיץ מאוחר יותר. יש לציין שלדעת בעל התניא (בסידורו) זמן חצות הוא אכן הזמן המובחר, אך אין זה לעיכובא, אלא תחילת הזמן הוא מתחילת האשמורה התיכונה, וסוף זמנה נמשך עד אור היום. ואמר לי הגה"צ ר' גמליאל רבינוביץ שליט"א, שמי שקשה לו לומר תיקון חצות בזמן חצות, יוכל לומר גם לפני חצות (חצי שעה או שעה לפני חצות). לגבי סוף זמנה, יש לציין שדעת הבא"ח (רב פעלים ח"ג ב') שמחצי שעה לפני עלות השחר אין לומר תיקון רחל, ובסידור קול אליהו חשש לו רק לכתחילה. למעשה אלו ואלו דברי אלוקים חיים, וניתן לחלק בין הזמן שדיבר מרן השו"ע ע"פ הרא"ש, לדברי המקובלים, כפי שכתב בליקוטי מהרי"ח (ס' תיקון חצות), שנוסח תיקון חצות המובא בסידור הקדוש "שערי ציון" שנמסר ע"י האריז"ל מפי אליהו – זה נתקן דוקא על אחר חצות לילה, אך להתפלל וללשפוך תחנונים על חורבן הבית, בודאי מודים לשו"ע שבסוף המשמרות התפילה רצויה. בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il