ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה מיסים וחוקי המדינה

חתימה על מסמך רשיון נהיגה וסיום תקופת מלווה

שאלה
האם מותר לחתום על טופס שעשיתי כמות של שעות נהיגה מסוימת למרות שלא עשיתי כדי שאני יפטר מחובת המלווה? (אשמח לתשובה בהרחבה עם מקורות) תודה רבה מראש
תשובה
שלום רב לשואל היקר! יישר כח על רצונך לעמוד על פרטי ההלכה בשאלה חשובה זו. סכנת נפשות: ראשית נאמר שפשוט הדבר שנהג שאינו מיומן ונוסע על הכביש הוא גורם לסכנת נפשות לו ולסובבים אותו. הרשויות ראו שבקרב נהגים צעירים מצוים לצערינו תאונות דרכים רבות יחסית, ומטעם זה ראו לנכון להצריך בליווי בתחילת דרכם על הכביש ובחתימה על סך שעות. כאן נעמוד על צדדים הלכתיים נוספים שיש לדון בהם ותן לחכם ויחכם עוד. שקר: כאשר אדם מעוניין לדווח על דבר שלא עשה בפועל, יש בזה איסור "מדבר שקר תרחק" (שמות כג ז) בגלל שהמדינה מכירה בנהג מוסמך למי שחתם על 50 השעות, ובאופן זה שחותמים על נסיעות שלא נעשו, נוצר רושם מוטעה. כמו כן באי ציות לדרישות השלטון ולגופים הממונים שהציבור הסמיך אותם על עצמו, יש בעיה נוספת של "דינא דמלכותא דינא" (בב"ק קיג' ע"ב). איסור נוסף שיש בדבר הוא לגנוב את דעת הבריות, במה שמראה להם שהוא עושה או מתכוון לעשות למענם ואינו עושה. לכן מהסיבות הנזכרות לעיל חלה חובת דיווח על השעות שעשית בלבד ואין אפשרות לדווח על שעות שלא נהגת. הרחבות: בשאלתך נתבונן במספר נושאים שקשורים למקרה הנדון. מדבר שקר תרחק. בתורה נמצאים ציווים והדרכות שמטרתן להביא אותנו להידמות לרבונו של עולם במעשינו. כולן נכללות במצווה "והלכת בדרכיו" (דברים כח ט). הדרכות אלו באות לתקן את מידותינו ולזכך אותן. בגלל זה גם כאשר לא נגרם נזק כלשהו יש אסור עצמי בעצם השינוי בדיבור. אולם התירו לשנות במקרים מסוימים כגון בשביל למנוע עלבון או כדי להשכין שלום בין אדם לחברו (שערי תשובה שער ג' קפא') כן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י ס' קסג) והוסיף שיש בזה התרגלות לרמאות שהנביא ירמיה (ט,ד) אמר על זה "למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו". כאשר נגרם נזק לאחר או צער בגלל דברי שקר, האיסור חמור יותר. לכן בבית דין - שיש אפשרות שהדיינים יפסקו על פי עדות שנמסרה להם בטעות– יש איסורים נוספים בדבר כמו 'אל תשת ידך עם רשע' שאומר לא להביא עדי שקר. ואף אזהרה לדיין שלא להקדים דברי בעל דין לפני שחברו הגיע וזה נלמד מ'מדבר שקר תרחק', שמתוך כך חברו רואה שהדיין נוטה לדברי חברו ומסתתמים טענותיו ונמצא הדין נפסק שלא כצדק (ע"פ רש"י בשבועות לג'). דינא דמלכותא: היבט נוסף בשאלה הוא דינא דמלכותא דינא. לגופים הממשלתיים במדינה יש סמכות ותוקף להחלטות שהם קובעים. המקור לסמכות זו נידונה בפוסקים. לדעת ראשונים רבים כגון: רמב"ם (מלכים פ"ד) רשב"ם (ב"ב נד ע"ב ד"ה והאמר), רשב"א ועוד – בין למלך ישראל ובין למלך גוי שבעלים על ארצו יש סמכות ותוקף להחלטותיהם. אלא שבשונה ממלכים גוים, אין סמכותו של מלך ישראל מושגת בכח עצמו ובדרך עריצות אלא נובעת מהסכמת העם שבחרו בו והסמיכו אותו להנהיג את ענייניהם. אולם לדעת ר"ת (שן"ת בעלי התוס' סימן יב') דווקא למלכים גוים יש תוקף להחלטותיהם ומשום שבידם לגרש את האזרחים ממדינתם במידה ואינם ממלאים אחר החוקים, אבל לא במלכים בארץ ישראל שאין הארץ שלהם. מטעם זה במלכים גוים בלבד נאמר "דינא דמלכותא דינא". על פי זה לכאורה בארץ ישראל אין דינא דמלכותא דינא. אך כבר רבים ביארו גם בדעת ר"ת שכוונתו שאין תוקף למלך בכח עריצות בא"י אבל בוודאי יש לו סמכות מכח העם וכפי שראינו במלוכה ששמואל הציג לעם שחזר פעמים רבות על ההסכמה החיוניות הנדרשת של העם בשביל להעמיד את המלוכה. (ע"ע בשו"ת "באהלה של תורה" ח"ד סימן טז'). גניבת דעת: כעת נדון האם שייך לאסור דיווח שלא כדין משום גניבת דעת. הגמרא בחולין צד. אוסרת לאדם עשיר לשכנע את חברו שיסעד אצלו, כאשר העשיר יודע שתמיד החבר לא הולך לאכול אצל אחרים ובאמת לא התכוון להזמין אותו לסעוד, אלא רק להשאיר אצלו רושם שהוא אוהבו. זה דבר שחכמים אסרו משום גניבת דעת. כך נפסק בשו"ע (חו"מ סימן רכח' סע"ו). לדעת רש"י האיסור שייך לאו דווקא לממון ומתייחסת לעצם העלמת הידיעה מהשני וגורם לו לחשוב אחרת מן המציאות, ונמצא גורם לו שיחזיק לו טובה בחינם. אולם לדעת הריטב"א בשם התוס' האיסור הוא בדיני ממונות ונובע מהמצווה "לא תגנובו" שעוסקת בגניבת ממון. על פי זה לכאורה בדיווח שעות שלא נעשו, יש איסור גניבת דעת לפי רש"י אבל לא יהיה לפי התוס'. באותו הקשר, בהעתקה במבחנים, דן האגרות משה (חו"מ ב סי' ל) ופסק שיש לזה השלכות ממוניות ונדון כגניבת דעת לכו"ע. זאת משום שהתלמיד הולך עם תעודה שהוא כביכול יודע את הידע הנצרך ועל פי זה המנהל מקבל אותו לעסק ונמצא גונב דעת בממון שמשיג בגלל שגנב דעת הבריות. אולם כאשר מדובר בחובת דיווח על שעות נהיגה שלא נעשו, על פי רוב אין לזה השלכות ממוניות שישיג ממון בגלל זה. בברכה, הרב אייל אלון
עוד בנושא מיסים וחוקי המדינה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il