אדמת ארץ ישראל הגשמית הינה אמצעי לעבודת ה’ ולא מטרה בפני עצמה. נראה כי הציונות הדתית הפכה את האמצעי למטרה. כאשר נותנים את כל תשומת הלב לאמצעי לבסוף שוכחים את המטרה. השפחה כי תירש גבירתה ?

ארץ ישראל אינה אמצעי. ככל מצוה שהיא מטרה ואינה אמצעי למצוות אחרות כך מצות ישוב ארץ ישראל. וכמו מצות ציצית ותפילין שאם אדם לבוש בהם הוא מקיים מצוה ואין הם אמצעים לתפילה. ואם הוא קורא קריאת שמע ומתפלל כשהוא לבוש בהם זו קבלת מלכות שמים שלמה אך הם אינם אמצעים. כך ישיבת ארץ ישראל היא כשעצמה מצוה גדולה ששקולה ככל המצות. וכאשר אדם מקיים מצות בארץ ישראל יש להם ערך גדול לאין ערוך מהמצוות שהא מקיים בחוץ לארץ. ארץ ישראל מעלתה אינה בגלל המצוות התלויות בה אלא אדרבא בגלל מעלתה יש בה מצוות שאינם בחוץ לארץ. המצוות תלויות בארץ בגלל קדושתה. הציונות הדתית שואפת לקיום כל התורה בשלמות בארץ ישראל ואין היא מוותרת ח"ו על אף מצוה בתורה. וגם לא על מצות ישוב ארץ ישראל שהיא גדולה מאד מאד כפי שמאריך בזה הרמב"ן בפרשת "אחרי מות" ע"ש.