הרב אליעזר מלמד פסק, ואני מצטט : "איננו יכולים כיום להקריב את קרבן הפסח, מפני שבית המקדש חרב"(פניני הלכה, פסח, טו, ט). וידוע שנפסקה ההלכה כרבי יהושע שאמר: "שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית"(עדיות, ח, ו) וגם חיפשתי דעה קדומה יותר שאוסרת ולא מצאתי, ולכן רציתי לדעת מה הטעם של הרב אליעזר מלמד לפסיקתו.

שלום וברכה! אני לא יודע בדיוק מה היתה כוונת הרב מלמד שליט"א, אם אתה רוצה לדעת את כוונתו לאשורה כדאי שתפנה אליו. אבל ההקשר של הדברים שם הוא רעיוני ולא הלכתי. אין זו "פסיקה" של הרב מלמד, אלא נימוק רוחני - הרב מסביר שם את הקשר המהותי שבין המקדש לבין קרבן הפסח, ששניהם קשורים לעניין של גילוי סגולת ישראל, ולכן שניהם חסרים לנו במקביל. אכן מבחינה הלכתית צרופה אפשר להקריב קרבן פסח גם ללא מקדש, אבל בפועל אנו רואים שהדבר אינו מתאפשר, ובזמן שאין מקדש המציאות היא שגם איננו זוכים להקריב את קרבן הפסח. לכן שייך בעיקרון להסביר את הדבר כך מבחינה רעיונית. יש להבהיר, שהסברים רעיוניים כאלה אינם מהווים נימוק הלכתי. אם יתרחש מצב שבו יתאפשר לנו להקריב את קרבן הפסח לפני בניין המקדש, ודאי שנצטרך לעשות זאת, כפי המקור שציינת מן המשנה, ולא יהיה שייך להימנע מן המצוה בגלל הסברים רעיוניים כאלה. אולם כל עוד אין לנו אפשרות לקיים את המצוה, ניתן להעלות רעיונות כאלה, כהסבר רוחני שעומד ברקע של המציאות המעשית הקיימת כעת.