שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שכירות, קנייה ומכירה

קונה שטוען שיש תקלה במוצר

undefined

כולל דיינות בית אל

כ"ח אייר תשפ"א
שאלה
כבוד הרב שלום שמי עמנואל ולפני כחודשיים בערך מכרתי לבחור צעיר כלי נגינה יקר יחסית ומאד מבוקש כלי שעמד אצלי שנים לא בשימוש למעט כמה פעמים. אני שומר על כלי מאד. הכרתי את הבחור והוא התעניין בכלי הוא החליט שהוא רוכש אותו סיכמנו על מחיר הכל היה בסדר בקשתי רק לבצע לי העברה שאם לא לא אוכל לבצע את המכירה אני מבחינתי מכרתי כלי יקר שהוא לא היה בשימוש ולא היה לי כבר צורך בו כלי כמו שאומרים נקי יד שניה אבל במצב שמור ומצויין. לאחר כחודשים הבחור מתקשר אלי ומודיע לי שהכלי עושה בעיות והוא מרגיש מרומה ואני הייתי בשוק שקודם כל אני מקבל תלונה כזאת מאחר ואני יודע שהכלי מבחינת תפעול חדש לגמרי ההיפך שמחתי שהוא זכה בו דרך אגב אני יד ראשונה הבחור טוען שהוא שומע רעשים מוזרים לא היה לי מושג על מה הוא מדבר מכיוון שאני מכיר את הכלי ולא חס ושלום אכשיל אף יהודי במכשיר מקולקל איני יודע אם התקלה נוצרה אצלו הוא טוען שבמשך החודשיים האלו הוא כמעט ולא ניגן עליו ואחרי שהוא התעסק איתו אז הוא גילה אני לא מכיר כזאת תקלה הוא מבקש ממני שאשתתף איתו בעלות תיקון ואני נאמן שמכרתי לו כלי שמבחינתי הוא תקין לחלוטין השאלה הרב מה עושים במקרה כזה?
תשובה
בע"ה הקדמה, ראשית יש לציין שכאשר ישנו ויכוח בין שני בעלי דין, על הדיין לפסוק רק לאחר ששמע את טענות שני הצדדים, ורק באופן זה התשובה של הדיין מחייבת את שני הצדדים כיצד לנהוג (סמ"ע יח, יג. ש"ך יג,ח. נתה"מ יג,ח, ואף הקצה"ח יג,א התיר רק בדיעבד או בדלא אפשר). חרף זאת, נדמה שכן ישנה תועלת ב"שאלת רב" בדיני ממונות גם כאשר השאלה נשאלת על ידי הנתבע בלבד. זאת משום שאם התשובה תהיה שטענת התובע צודקת – תוכל לקיים את ההלכה המוטלת עליך ולשלם, מבלי לטרוח ולהתייגע בתהליך הכרוך בדין תורה. ואם התשובה תהיה שאתה פטור והצד השני אינו מעוניין לטרוח ולהגיע לדין תורה – תוכל בעזרת תשובה זו לנקות את מצפונך מכל אשמה. דין ביטול מקח שנמצא בו מום "המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח חמום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא" (שו"ע רלב, ג). לאור זאת, כיוון שהלקוח לא ידע שכלי הנגינה משמיע רעשים, הרי שהוא יכול לדרוש לבטל את המקח ולקבל את כספו חזרה, וביד המוכר ישנה אפשרות להעדיף לתקן את הכלי ובכך למנוע את ביטול המקח. תביעה לביטול המקח כאשר הלקוח היה יכול לבדוק את החפץ כתב הרב המגיד בשם יש אומרים (מכירה טו,ג) שאם בידי הלקוח הייתה קיימת אפשרות לבדוק את החפץ קודם המקח, ולא עשה כך, הרי בכך הוא וויתר מראש על טענת ביטול המקח. ואף שיש פוסקים שחלקו על דין זה (עי' למשל ערוה"ש רלב, ב) הסמ"ע הביא דבריו להלכה (רלב,י). אלא שגם המ"מ דיבר על מוכר ש"מכר לו סתם", ואילו כאן כאמור המוכר הצהיר מעצמו שהכלי הינו שמור ומצוין והלקוח סמך על דבריו, ולכן נראה שבמצב כזה נראה שלדברי הכל אי הבדיקה של הלקוח לא מהווה מחילה במידה ויימצא מומים בחפץ הנקנה. מתי אירע המום, "ראובן מכר כד של דבש סתומה לשמעון וסמך שמעון על דבריו שאמר שהוא דבש טוב, ואחר קצת ימים פתח הכד ומצא דבש רע ורוצה להחזירה, וראובן אמר כי לא מכר לו אלא דבש טוב וזה אירע לו מצד שהניחו שמעון במקום שהוא מזיק לדבש או שמא החליף הדבש כי אני לא מכרתי לו אלא דבש טוב" (שו"ת תשב"ץ חלק ד טור ג סימן כב): מלשון שאלתך נראה שבדומה למקרה זה המתואר בתשובת התשב"ץ, כך הוא גם המקרה כאן. נראה שכולם מודים בפרטים הבאים: בזמן המכירה החפץ היה ידוע למוכר כ"שמור ומצויין" וכך הוא הצהיר בפני הלקוח, אלא שהכלי לא היה בשימוש כמה שנים לפני המכירה. כעת מספר חודשים לאחר המכירה הכלי משמיע רעשים ואינו מנגן כראוי. הויכוח בין המוכר ללקוח הוא האם המום (או לפחות המצב הבלוי שהביא לתקלה) היה קיים כבר בזמן המכירה או לא. בגמרא בחולין (נ,ב) מבואר שאם בהמה נמכרה ונמצאת טרפה, ולא ברור אם המום כבר היה בזמן המכירה והמכירה בטלה, או שקרה לאחר המכירה והלקוח הפסיד, אזי הדין הוא ש"המוציא מחבירו עליו הראיה". במצב זה שהכסף כבר הועבר לידי המוכר, והמום התגלה ברשות הלקוח, מוסכם על הכל שהקונה הוא המוגדר כ"מוציא" התובע מהמוכר להחזיר את הכסף או לתקן את הכלי. משום כך, בשביל שטענתו תתקבל הרי שעל לקוח זה להביא ראיה שאכן התקלה קרתה כבר בבית המוכר קודם המכירה, ומשום כך עליו להביא מומחה המקובל על שני הצדדים שיכריע האם אכן מוכח שתקלה זו קרתה כבר בבית המוכר (ייתכן שהודאת המוכר שלא השתמש בכלי תקופה ארוכה תסייע להוכיח זאת), או שייתכן שהיא התפתחה תוך תקופה קצרה לאחר הקנייה או שייתכן שקרתה מחמת שימוש לא מתאים שדווקא הלקוח עשה בכלי. בברכה, הרב עודד מילר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il