שאל את הרב

דיני צרעת בספר החינוך

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ח אייר תשפ"א
שאלה
ב"ה לישיבה שלום כבוד הרב ויקרא פרק יג א -ב וַיְדַבֵּר ה אֶל-משֶׁה וְאֶל-אַהֲרן לֵאמר: ב אָדָם כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל-אַהֲרן הַכּהֵן אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכּהֲנִים ספר החינוך מצוה קסט - מצות ענין טומאת מצורע וארבע המראות אלו דימו אותן חכמים אחת לצמר לבן נקי וזהו שאת, ואחת לשלג וזהו בהרת, ואחת לסיד ההיכל והיא תולדת בהרת, ואחת לקרום ביצה והיא תולדת שאת. ארבע מראות אלה הם הטמאים, ומצטרפין (לשיעור) זה עם זה לטמא. וכל (כהן) שאין מכיר אותן בחילוקיהן ושמותיהן אינו דן את הנגע אלא על פי מכיר (ישראל/לוי/כהן אחר), וכמו שנאמר למטה בדיני המצוה. על פי מכיר – אפילו גוי ? אשמח למקורות תודה ממשה
תשובה
שלום על פי הספרא (מדרש הלכה על ספר ויקרא, פרשת תזריע פרשה א') נראה שלא ניתן שגוי יראה את הנגעים. זה לשון הספרא: "והובא אל אהרן, אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר תלמוד לומר הכהן, מנין לרבות בעלי מומים תלמוד לומר מבניו, או יכול שאני מרבה חללים, תלמוד לומר הכהנים יצאו חללים, ומנין לרבות כל ישראל ת"ל או אל אחד. אם סופינו לרבות כל ישראל מה תלמוד לומר או אל אחד מבניו הכהנים, אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן, הא כיצד חכם שבישראל רואה את הנגעים ואומר לכהן אעפ"י שוטה אמור טמא והוא אומר טמא, אמור טהור והוא אומר טהור". מדברי הספרא מדוייק שהריבוי היה שרק חכם מישראל יוכל ראות את הנגעים ולומר לכהן מה מצב הנגע. יום טוב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il