שלום כבוד הרב, קראתי את מה שהרב כתב על צבע תכלת בציצית. ויש לי כמה שאלות לכבוד הרב. א. 1. אין לנו מסורת בצבע התכלת אז איך אפשר לדעת מה הגוון צבע הנכון? 2. גם קלא אילן אנחנו לא יודעים מה זה בדיוק ובאיזה גוון צבע צריך? ב. אם כבוד הרב יכול לעיין בשער הכוונות לרבנו האר"י שכותב הדרוש ציצית דרוש ד שלא צריך בימינו תכלת. מה כבוד הרב אומר על זה? תודה רבה

שלום וברכה! א. 1. בדברי חז"ל והראשונים ניתן לראות שפתיל התכלת הוא בצבע כחול או כחול בהיר (כפי שמשתמשים כיום במילה "תכלת"). כך למשל רואים בגמרא (מנחות מ"ג ב ועוד), שמדמה את התכלת לים ולרקיע. וכך כותב הרמב"ם (הלכות ציצית ב', א), שצבע התכלת הוא כמו צבע השמים בשעה שהם נקיים מעננים. במקורות לא מופיע שישנה הקפדה על גוון מסויים ומדוייק מבין גווני הכחול, ולפיכך נראה בפשטות שכל גוון כחול שמופק מן החילזון יהיה כשר למצוה. ראיה לכך ניתן להביא גם מדברי המשנה (ברכות א', ב) המביאה את דעת ר' אליעזר שזמן קריאת שמע הוא משעה שניתן להבחין בין תכלת לכרתי – סוג של בצל שצבעו ירקרק. הירושלמי (ברכות א', ב, דף ז' ב) מסביר זאת שיש להבחין בין התכלת ובין הצבע הקרוב ביותר אליה, שהוא צבע הכרתי. דהיינו שכל גווני הכחול הם עדיין בגדר "תכלת" ואינם נחשבים כצבע אחר, ורק גוון ירקרק נחשב כצבע נפרד ששונה מן התכלת. 2. השאלה אינה ברורה לי, שהרי לא צריך קלא אילן למצוות ציצית או לכל מצוה אחרת. הגמרא רק אומרת שאם יצבעו את הציצית בקלא אילן אין מקיימים בכך את מצוות התכלת, אבל אין לנו שום צורך להשתמש בקלא אילן, וממילא גם אין צורך לדעת מה צבעו. אבל לגוף הדברים – יש לנו מסורת מה הוא הקלא אילן, ועל ידי כך יש לנו ראיה מה הוא גוון התכלת הנכון. בגאונים ובערוך (ערך "קלא אילן") מזהים את הקלא אילן עם ה"אינדיגו" - צמח שממנו ניתן להפיק צבע כחול. צמח זה ידוע ומוכר גם כיום. כאשר מפיקים ממנו צבע, הצבע הוא כחול, וצבעו זהה לחלוטין לצבע התכלת שהתחדשה בימינו (מן החילזון ארגמון קהה קוצים). ממילא, יש לנו ראיה נוספת לכך שגוון התכלת שאנו מפיקים כיום מן הארגמון הוא אכן כגוון התכלת המקורית, שהרי התכלת המקורית היתה זהה בצבעה לקלא אילן ולא ניתן היה להבחין ביניהם. ב. מקור זה ידוע ומוכר, אבל לא נאמר בו דבר כזה, שבזמננו לא צריך להטיל תכלת. ראשית יש להקדים דבר ברור: בגמרא ובפוסקים ברור ופשוט שגם בזמן החורבן יש חיוב להטיל תכלת בציצית. המשנה והגמרא הרי נכתבו לאחר החורבן, ומפורש בהם שחייבים להטיל תכלת, ושכך נהגו בפועל באותם תקופות, לאחר החורבן. כך גם בפוסקים, אף אחד מן הפוסקים לא כתב דבר כזה, שהתכלת נוהגת רק בזמן המקדש ואין חיוב תכלת בזמננו. ממילא, אילו היה באמת כתוב בכתבי האר"י שהתכלת אינה מחוייבת בזמננו, זו היתה קושיה עצומה, וסתירה לכאורה בין פוסקי ההלכה ובין ספרי הנסתר. אבל למעשה אין כאן שום קושיה ושום סתירה, משום שבכתבי האר"י לא כתוב כלל דבר כזה, שבימינו לא צריך להטיל תכלת. האר"י מסביר הסבר רוחני מדוע נעלמה התכלת – משום שבזמן החורבן איננו יכולים להשיג את העניין הרוחני שאליו רומזת התכלת. הוא לא אומר שבגלל זה בטלה בימינו מצוות התכלת, ושגם אם נמצא תכלת נהיה פטורים מלהטיל אותה. הוא רק מסביר מדוע הקב"ה גילגל את המציאות הזו שהתכלת נעלמה. אלו חשבונות של הקב"ה ולא חשבון שלנו. בדומה לכך, ישנם מקורות שמסבירים את עניינה של הגלות, מה הן הסיבות שבגלל החליט הקב"ה להגלות את עם ישראל מארצו. האם יש ללמוד ממקורות אלה, שאין לחזור לארץ ישראל? אכן בזמן החורבן הקב"ה גילגל את המציאות כך שעם ישראל התפזר בעולם, אבל כאשר הקב"ה יצר מציאות היסטורית חדשה שמאפשרת לנו לחזור לארץ ישראל, אנחנו חוזרים לארץ ישראל ולא נשארים בגלות. אנו מבינים שתקופת הגלות הסתיימה וכעת רצון ה' הוא שנחזור לארץ. בדומה לכך בעניין התכלת: כאשר נעלמה התכלת, מסביר האר"י שזה לא במקרה אלא מתוך סיבה אלוקית. אבל כאשר מוצאים מחדש את התכלת, אנו מחוייבים לקיים את המצוה, ואנו מבינים שכעת רצון ה' הוא שנחזור ונטיל את התכלת. בכל עת שאפשר לקיים את המצוה מוטל עלינו לקיימה, וההסברים של תורת הנסתר רק מסבירים מדוע יש זמנים שבהם המצוה מתאפשרת ויש זמנים שבהם לא התאפשר לעם ישראל לקיים את המצוה. (להרחבה בנקודה זו עיין במאמרי המופיע כאן: https://www.yeshiva.org.il/midrash/34264, בכותרת "האם על פי תורת הסוד אי אפשר לחדש את התכלת?")