האם יש בעיה לשלם מיסים אם יודעים שהם הולכים לדברים אסורים? (כמו בארץ, שהולכים לבנות כנסיות) למה זה לא "לפני עיוור"?

לא זו בלבד שאין איסור, אלא שקיימת חובה - הלכתית - לשלם מסים. החובה מוטלת הן בשל "משפטי המלוכה", הן בשל תקנות קהל, הן בשל דינא דמלכותא [ועוד - שיטות שונות], אשר השורה התחתונה שלהן היא שזו חובה הלכתית. זאת ועוד, יש בכך גם ביטוי של ערבות הדדית ותמיכה במפעלי חסד ורווחה של המדינה, בהקנייתה בטחון וכלכלה, בתמיכתה בהתיישבות ופיתוח, חקלאות ורפואה ועוד ועוד "מטלות" שרובצות על שכמה של המדינה, והמסים הם - כמעט - הדרך היחידה שמאפשרת את הוצאתן מן הכוח אל הפועל. מבחינה זו - אדרבה ואדרבה - אוי לו למי שאינו נושא בעול עם חבריו, אותו שאומר "שלום עלייך נפשי", אותו שמתבצר בארבע קירות "צדקותו". אשר לחשש שמא תשלום המס "שלי" ילך לתמיכה בדברים אסורים: במאמר שכתב בשעתו הרב מרדכי פרום זצ"ל (ר"מ ישיבת מרכז הרב, חתן ראש הישיבה הרב נתן רענן זצ"ל, ובעלה של נכדת מרן הראי"ה זצ"ל) הוכיח (בהסתמך על תשובת מרן הרב זצ"ל בדעת כהן, ועוד) כי "יש ברירה" בממון, כך שבתפיסה הלכתית המס "שלך" מנותב לצרכים חיוביים, ואף מצוותיים. [מעין זה השיב רבי חיים מוולוז'ין - שעתה מלאו 200 שנה להסתלקותו - לאחד מן התורמים שהתלונן שכספו הולך לרכישת מרכבה וסוסים לשליח-הישיבה, ואמר לו ר' חיים ש"יש ברירה", וככל שהכסף "נקי" יותר כך הוא מנותב ללומדי התורה עצמם]. "לפני עוור" כלל אינו שייך בזה, שכן אין בזה "תרי עברי דנהרא", ולפי האמור מעלה אין בכך אפילו "מסייע לדבר עברה". לבסוף, לא למותר לציין כי עצם העובדה שרוב גדולי ישראל מנחים את קהלם זה כבר עשרות בשנים לשלם מסים, מדברת בעד עצמה ובקול רם וצלול.