שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

קומיקס בהשראת אגדות חז"ל?

undefined

הרב שמואל אריאל

ט"ו תמוז תשפ"א
שאלה
אני מאוד אוהב לכתוב ולצייר קומיקס. וסיפורי החזל והתנך הם מקור השראה גדול. האם מותר לי לכתוב קומיקס על סיפור חזל או סיפור מהתנך בשילוב פנטזיה? האם מותר לי להכניס לסיפור דברים שאני חושב? כמובן לא באופן שיסלף את דברי התורה או שיתנגד אליהם
תשובה
שלום וברכה! נראה שיש לחלק בין מצבים שונים: ישנה הוספה של דברים שמשלימים את הסיפור, פרטים שייתכן ואף סביר שהתרחשו בשעת המעשה, אלא שאינם כתובים במפורש בתורה או בדברי חז"ל והכותב משלים אותם מדעתו. כך למשל, אדם יכול לכתוב או לצייר את מעשה מכירת יוסף, ובתוך הסיפור להוסיף תיאורים כיצד בדרך למצרים יוסף מבקש מן הישמעאלים שיביאו אותו לבית אביו במקום למכור אותו כעבד; תיאורים של מחשבותיו של יוסף בזמן שהותו בבית פוטיפר ובבית הכלא; תיאורים של הפאר בתהלוכה שבה הכתיר פרעה את יוסף כמשנה למלך; תיאור של שיחות בין אחי יוסף כאשר הם מתמודדים מול השליט שמאשים אותם בריגול; וכיוצא באלה. בדומה לכך באגדות חז"ל – למשל במעשה של ר' שמעון בר יוחאי במערה, אפשר להוסיף תיאור כיצד ר' שמעון בורח בסתר ומחפש מערה להסתתר בה, כיצד אשתו של ר' שמעון דואגת לו ותוהה מה עלה בגורלו כאשר הוא נעלם ולא יוצר קשר במשך 13 שנה, וכדומה. פרטים אלה אמנם אינם מופיעים במקור בתנ"ך או בחז"ל, אבל הם מסתברים, ותואמים את רוח הכתוב. הוספות כאלה הן לגיטימיות, ולא פעם המדרשים והמפרשים נוקטים בדרך זו, לנסות להבין כיצד התרחשו הדברים ולהשלים את הפרטים שאינם מופיעים בכתוב במפורש. לעומת זאת, יש סוג של הוספות שבהן ברור לכותב שלא כך התרחשו הדברים באמת, אלא הוא מוסיף חלקים אלו בשביל לגוון את העלילה ולהרחיב את היריעה. בהוספה כזו הכותב אינו לוקח את המעשה המקורי ומספר אותו בפירוט ובהרחבה, אלא יוצר מעשה חדש משלו. הוא לוקח את המעשה המופיע בתנ"ך או בחז"ל כבסיס לבנות עליו סיפור דמיוני. לענ"ד זה דבר שאינו ראוי. אם אדם מעוניין לכתוב סיפור, שיבנה סיפור עצמאי ולא ישתמש בתנ"ך או בדברי חז"ל לצורך כך. ביצירה מן הסוג הזה אין המגמה להבין את המקורות ולתאר אותם לפרטיהם, אלא להפך, המקורות משמשים כאמצעי ליצור יצירה ספרותית. בנוסף, יצירה מסוג זה עלולה גם להטעות את הקוראים - לא כל הקוראים בקיאים במקורות, וייתכן מאד שאנשים יטעו ויחשבו שפרטים שהכניס הכותב מדימיונו הם כביכול חלק מן המעשה המקורי. אם מדובר בהוספת "פנטזיה" במשמעות של הופעת כוחות על טבעיים למיניהם, ישנה בעיה נוספת: כאשר אדם קורא ספרות כזו שעוסקת בקוסמים ושאר כוחות על טבעיים, הוא יודע שהדברים לא התרחשו במציאות אלא הם פרי הדימיון בלבד. כאשר תיאורים כאלה משולבים יחד עם סיפור מן התנ"ך או מחז"ל, עלולה להיווצר התחושה כאילו גם דברי התנ"ך וחז"ל הם סיפורי דימיון בלבד ח"ו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il