שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • גוי של שבת

המשך לשאלה "מלאכת גוי בשבת"

undefined

הרב יהודה אודסר

י"ז תמוז תשפ"א
שאלה
תודה רבה לרב על התשובה. אשמח אם הרב יוכל גם להתייחס לשתי השאלות האחרונות שלי. 3. אלפי מפעלים ובתי מלאכה הם בבעלות יהודים דתיים , והרבה מהמפעלים עובדים 7 ימים בשבוע , 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה משום שזה לא פרקטי להפסיק את תהליכי הייצור בשבתות וימים טובים. אם כן, איך נפתרה בעיית הפעלת המפעלים בשבת? 4. האם יש חוזה סטנדרטי על פי הלכה להעסקת נכרים במקרים המתוארים לעיל , ואם כן האם אפשר לראות? בנוסף אשמח אם הרב יוכל לחדד קצת את התשובה הקודמת. מדוע העסקת נכרי בשכר חודשי , לא נחשב כהעסקת הנכרי בקבלנות ? (כפי שראיתי מביאים בשם האגרות משה ושבט הלוי) תודה רבה!
תשובה
כאשר יש קפידא של היהודי על כך שתעשה ע"י נוכרי עבודה בשבת הרי זה אסור ונחשב כשכירו. קבלנות פרושה שאין לי קפידא מתי תעשה העבודה, יש לי קפידא רק מתי תסתיים ובתוך הזמן האדם יכול להחליט מתי לעשות. באופן זה בדרך כלל התשלום ניתן על ה"עבודה" ולא לפי שעה. למרות כל הנ"ל בסימן רמ"ד סעיף ו' מובאת תשובהשל המהר"ם מרוטנבורג שהתיר במקום פסידא להעסיק נכרי בגביית המכס באופן של קבלנו על אף שברור שהוא יעסוק בזה בשבת, וזה רצונו של השוכר(היהודי שיש לו בעלות על המכס) נחלקו האחרונים אם היתר זה של מקופ הפסד גדול הוא רק בהפסד ממש או גם במניעת רווח באגרות משה בתשובה (אורח חיים חלק ד סימן נג) התיר הגר"מ פיינשטיין ליהודי לרכוש בנק שעובדים בו פקידים נוכרים בשבת למרות שהם בוודאי יעבוד /וצריכים לעבוד בשבת משום פסידא גדולה וזה לשונו: "איתא בש"ע /או"ח/ סימן רמ"ד סעי' ו' בעסקים גדולים ביהודי שקנה מכס שיכול לשכור לו עכו"ם לקבל מכס בשבת בקבולת דהיינו שאומר לו לכשתגבה ק' דינרים אתן לך כך וכך, וכן כתב הרמ"א בישראל הממונה על מטבע של מלך, ובמג"א ס"ק י"ז כתב כן ביהודי ששכר המלח שהיו כולן בזמנם עסקים גדולים שהתירו אף ליכנס לכתחלה לעסקים כאלו, והיתר זה אף שהוא מטעם דאדעתא דנפשיה קעביד העכו"ם, אינו היתר ממש דהא קבלנות שמותר הוא באופן שלהישראל לא איכפת לו מתי יעשה העכו"ם המלאכה שיש לו המציאות לעשותה גם ביום חול, ואף כשלא יספיק לו היום יכול לעשות בלילות, שנמצא שמה שעושה בשבת אינו נוגע זה להישראל, דרק העכו"ם לצורך עצמו מחמת שצריך לעשות מלאכות אחרות ובלילות רוצה לישן עושה זה בשבת, אבל כשהמלאכה מוכרח להעשות בשבת כהא דמכס דמאלו שבאין גם בשבת צריך ליקח מכס ואין בידו לעשות שיבואו בימות החול, וכן עשיית המטבע של מלך מוכרח להעשות בשעות שקבע המלך, וכן איירי בהא דמלח שהיה מוכרח להוציא כל מה שאפשר בהשבוע שלכן היה מוכרח לעשות גם בשבת אין בהו היתר ממש דקבולת, אבל מכיון דהחשיבו רבנן עסקים גדולים כהפסד ולא כמניעת ריוח משום שאיכא בהילות לעסקים כאלו התירו, ולהמג"א שם התירו אף באופן שאין לחוש שהישראל עצמו יעבור מצד בהילותו על איסור יותר גדול וכן משמע שמתיר גם במ"ב ס"ק ל"א, וכ"ש העסקים הגדולים כבאנק וכדומה שהם בכלל היתר זה עוד מכ"ש, ובהיתר דע"י קבולת כזה התירו במקום הפסד ועסקים גדולים, מאחר דהנכרי יעשה עכ"פ לדעת עצמו, אף ליכנס לכתחלה לעסקים כאלו ואפילו בפרהסיא היינו שידוע שהעסק הוא של ישראל..." למעשה השאלה תהיה האם יש כאן "הפסד גדול" או לא וגם אז צריך שתהיה ההעסקה באופן של קבלנות ועד כמה שניתן "אדעתא דנפשיה" כמו כן היתר זה נובע מדין "אדם בהול על ממונו" ואם לא נתיר לו איסור דרבנן יש חשש שיעבור איסור חמור(דאורייתא) נחלקו הפוסקים אם אין בפעולת הנכרי רק איסור דרבנן (כגון כתיבה במחשב להרבה פוסקים) אם גם בזה נאמר ההיתר , יש שהחמירו (ב"י שם) ויש שהתירו בזה משום שבות דשבות (מגן אברהם סימן רמ"ד סק' יז) ניתן לעיין בספר "אורחות חיים" חלק ב' פרק כג עמ' תקנ"ד -תקס"ז ומובא שם נוסח לחוזה שותפות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il