שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

ששים רבוא לעניין רשות הרבים בשבת

undefined

הרב משה מאיר אבינר

י אב תשפ"א
שאלה
לכבוד הרב שליט"א, שלום. בכל שבת אנו משתדלים ללמוד הלכות שבת. בשבת שעברה למדנו שיש דעה חשובה בראשונים שאין "רשות הרבים" דאורייתא אא"כ נכנסים ויוצאים שם ששים רבוא בני אדם, שכן מצאנו במדבר אצל המשכן. אשתי שאלה, שהרי המספר של ששים רבוא הוא רק המספר של הזכרים בני מלחמה, אבל אם אתה כולל את הנשים הרי יהיה מספר כפליים, וכל שכן אם נספור גם את הטף. אם כן למה נקטו הראשונים שלרשות הרבים צריך דוקא "ששים רבוא," כפי שמצאנו במשכן, אם באמת במשכן היה הרבה יותר? (ובפרט, שכנראה כשאנו באים בזמן הזה לדון אם העיר הזה רה"י או רה"ר לא מבחינים אם נכנסים שם דוקא ס רבוא זכרים, אלא כל שיהיה שם כמספר הזה של בני אדם די בכך.) תודה רבה
תשובה
בס"ד שלום וברכה, זכיתם לכוון לשאלת התוספות, עיין בתוספות (עירובין דף ו עמוד א) שר"ת שואל שאלה זו על שיטת רש"י וז"ל:" ועוד הקשה דבדגלי מדבר הוו טף ונשים לאין מספר וכן קשה מערב רב" ומתרץ: "יש לומר דלא גמרינן ממשכן אלא מילתא דכתיבא במספרם". ובתוספות הרא"ש (שם) מוסיף: "אי נמי בעינן טף ונשים שרגיל להיות בס' רבוא". היינו שלפי התרוץ השני של הרא"ש אכן צריך להיות הרבה יותר משישים ריבוא כדי לעשות רשות הרבים. ובשו"ת הר צבי (אורח חיים ב סימן יב ד"ה ב. מה) מסביר את דברי התוספות: לכאורה מסתבר ששיעור שישים ריבוא אינו מפני שאז היה כן, שבוודאי אם היו אז מאה ריבוא ג"כ לא היה הדין משתנה, שתנאי לרה"ר הוא שישים ריבוא, אלא מפני שהיה אז שישים ריבוא לא הצריכה התורה לומר בפירוש שצריך שישים ריבוא, ודי הוא הרמז שדומה לדגלי מדבר שנדע השיעור הנדרש לחייב משום רה"ר, ובאמת אם היה יותר משישים ריבוא היה מוכרח להודיענו מפורש שתנאי רה"ר הוא שישים ריבוא. ההר צבי אומר שלא מסתבר שהמציאות שהייתה במדבר היא הקובעת מה היא רשות הרבים אלא שכיוון שלא כתוב מספר כמה אנשים נצרכים כדי להפוך מקום לרשות הרבים, אנו לומדים מהמספר הכתוב בתורה שבו רמזה התורה מהוא המינימום לרשות הרבים. ובשו"ת משנה הלכות חלק טו סימן קכג, דן בזה וכתב: "בדברי הרשב"ם ופי' נתישבו לי בס"ד קושית תוס' וכל הראשונים שהקשו דאמאי לא חשוב רק ס' רבוא כיון דבמדבר היו מיליונים שהיו נשים וטף? ויש שאמרו שבעינן ג' מיליונים להיות רה"ר. ולפמ"ש הרשב"ם נלפענ"ד דקטנים ונשים לא הלכו באמצע הרחוב ששם היו גדולים שטפלו בעגלות וסוסים וכיוצא בו במשאות, והנשים והקטנים וזקנים הלכו מן הצד שהיו שבילים רחבים שהם שבילי רבים שהקטנים והנשים היו הולכין שם ברגליהן וכיון שלא היה שם מקום להילוך העגלות והסוסים לא נחשב לרה"ר ורק מקום העגלות נחשב לרה"ר, וזה לפענ"ד דבר יקר ואמיתי בס"ד". וועיין גם בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קלט שדן בזה. בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il