שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • השבת אבידה

שומר שלא הודיע לבעלים על נזק עתידי

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"א אב תשפ"א
שאלה
שלום לרב. אדם ברח לחו"ל וניתק קשר עם משפחתו שבארץ. הוא השאיר חובות בבנק, והבנק לא מצא אותו. לכן הבנק העביר כתב תביעה עם כל הריביות וכ'ו לקרוב משפחה שלו שנמצא בארץ. אותו קרוב משפחה ככל הנראה ידע מה יש בפנים, אבל הוא לא טרח לחפש את אותו בחור שברח מהארץ, עקב ניתוק הקשר. למפרע הסתבר שהכתובת אותה היה לאדם שבארץ, היא באמת הכתובת הנכונה, אבל כאמור לא היה קשר ביניהם. לימים חזר הבורח לארץ, והוא תובע את הקרוב שנשאר בארץ על כל החובות שהצטברו במהלך הזמן שהמכתב מהבנק היה אצלו. הוא טוען שהיה עליו לעדכן אותו. האם יש בזה טענה?
תשובה
שלום וברכה. על בסיס הנתונים בשאלה, אין בתביעה זו טענה המחייבת בתשלום. עם זאת ראוי להציע את דברי שני הצדדים יחד אצל רב המוסכם עליכם או בבי"ד כדי ליישב את הדברים. מקורות: בשאלה זו יש לדון האם הוא היה צריך לעדכנו מדין השבת אבידה, ואם אפשר לתבוע אותו על כך שהוא לא עדכן. אף שנראה לפטור את "הנפקד" מטעמים אחרים, כיון שהוא לא באמת קיבל שמירה, ואין כאן חפץ ממשי, והנפקד גרם לכך בעצמו שברח והשאיר חובות וכו', ולא חייבים על אי מניעת (ספק) נזק בגרמא. על הצד שאכן הוא היה צריך להודיע על כך מדין השבת אבידה, הנה הכרעת רוב הראשונים, וכן נפסק בשו"ע (רס"ז י"ט) שסתם שומר פיקדון אין בקבלת שמירתו אלא לשמור את הפיקדון מאיבוד או מהיזק חיצוני אך לא לטפל בפיקדון שלא יתקלקל מאליו. ולא נאמר בפרשת שומרים דין תשלומים על מציאות כזו, ודין תשלומים בשומר אבידה נלמד משומר פקדון, מסתבר שדינם שווה. לכן שומר אבידה שלא טיפל באבידה שלא תתקלקל אף שביטל מצוה, פטור מתשלום. וכן כתב המ"ב (תמ"ג סקי"ב) לגבי שומר חמץ של חבירו ולא מכרו לפני פסח, שדעת רוב האחרונים, שפטור כי "לא מצינו שמחויב לשלם מי שאינו משיב אבידה". ולכאורה משעה"צ (שם כ"ו) משמע שאם הוא יכל להודיע, הנפקד חייב לשלם ואינו פטור. שאף אם אין בקבלת שמירתו ליטפל בעצמו באבידה, מ"מ בכלל שמירתו יש חובה להודיע למפקיד על נזק שעלול לחול בפקדונו. עיי"ש. מכל מקום יש לחלק בין דין שומר חמץ ששם, יש דעות שגם להודיע זהו בכלל חיוב השמירה. משא"כ לנידון שאלתנו, שלא נראה שום צד לחייבו, כי לא קיבל עליו להודיע, וגם נראה שסמך על כך שלבנק יש עוד דרכים להגיע אל הנפקד. וגם אין נפקד אמיתי בנידון דידן שקרן החפץ אצלו, שיהיה על כך עילה לתביעה. אלא שיש לדון מצד לפנים משורת הדין. הנה בפתחי חושן (פ"א הערה ח') הסתפק לגבי רואה אבידה ולא נטלה, האם יהיה חייב לפנים משוה"ד. ולכא' כל שכן שיש להסתפק בנידו"ד שכבר נטל את כתב התביעה. אא"כ נאמר שהוא לא קיבל שמירה כיון שהוא סמך על הבנק שימצא דרכים אחרות ולבנקים ודאי שיש דרכים להגיע לקרוב משפחתו כאמור. ואם כן מכלל ספק לא יצאנו, וודאי שלא ניתן לתבוע בבי"ד על ספק חיוב לפנים משוה"ד. והאמת והשלום ואהבו! בברכה רבה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il