לכבוד הרב המשיב שליט"א, שלום. בסעודה שלישית היה אדם אחד שהיה מדבר דברי ליצנות ואף לפעמים מה שנוטה לדברי נבלה, ומפריע לאחרים. אחד הציע לו שאם יסכים לשתוק, לאחר השבת ישלם לו חמש דולר. א. האם מותר לעשות ככה ולפסוק כן בשבת? ב. האם מחויב לשלם לו על שתיקתו? תודה

שלום וברכה, מדיני ממונות נראה, שאין חיוב על המתחייב אם לא התכוון להתחייב. ולכן גם אין בעיה לעשות זאת בשבת. מקור הדין: הגמ' בבא קמא (קטז.) מביאה ברייתא ממנה יוצא שיש פעמים שאדם יכול לומר שלא התכוון להתחיב ונפטר מתשלום: "תניא: הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו, אמר לו טול דינר והעבירני - אין לו אלא שכרו; אלמא אמר ליה: משטה אני בך, הכא נמי לימא ליה: משטה אני בך! הא לא דמי אלא לסיפא: ואם אמר לו טול דינר זה בשכרך והעבירני - נותן לו שכרו משלם. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר רמי בר חמא: בצייד השולה דגים מן הים, וא"ל אפסדתני כוורי בזוזא". שו"ע חו"מ רסד, ז - "וכן מי שברח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו, וא"ל: העבירני ואני נותן לך דינר, והעבירו, אין לו אלא שכרו הראוי לו. ואם היה צייד, ואמר ליה: בטל מצודתך והעבירני, נותן לו כל מה שהתנה עמו, וכן כל כיוצא בזה". ועיין בנתיבות שהביא מחלוקת הפוסקים האם יכול להגיד משטה רק בדבר מצווה שיש חיוב להעבירו, או בכל פעם שמתחייב יותר מהראוי ניתן להגיד משטה. ובנידון נידן, כיוון שהמדבר היה חייב שלא לדבר דברי נבלה מן הדין, לכו"ע יכול להגיד לו 'משטה'. וכן נחלקו הפוסקים האם יש דין שכירות פועלים על שב ואל תעשה, ולדעת המחנה אפרים אין דין שכירות פועלים בשב ואל תעשה, וא״כ פטור מלשלם, אבל לדעת המנחת פתים יש דין דשכירות פועלים בשב ואל תעשה. אך אם התכוון להתחייב, חייב: המחנ"א כתב שלדעת כולם אפילו בדבר מצוה אם גמר בלבו ליתן חייב, אף על פי שעובר על מה אני בחנם, אא"כ אומר שמתחלה לא התכוון להתחייב אלא להשטות, וכן בשו"ת חקרי לב (חו"מ סימן קלה) האריך בהלכה זו, ונראה דעתו שבכל אלה אם מודה שלא התכוון להשטות חייב. לגבי התחייבות בשבת, כיוון שאמרנו שאין חיוב ממון מותר, אך אם היה חיוב, נראה שתלוי במחלוקת המובאת בשו"ע או"ח (שו, ו) האם מותר להתחייב בעלייה לתורה, "י"א דבמקום שנוהגין ליתן לקורא בתורה מי שבירך, ונודר לצדקה או לחזן, דאסור בשבת לפסוק כמה יתן (א"ז); והמנהג להקל, דהא מותר לפסוק צדקה". עוד יש לדון באם החיוב חל האם מותר לשותק לקבל את השכר מדין שכר שבת, עיין בפסק דין מעניין שדן במקרה דומה, לגבי מי שהבטיח תשלום לחזן שלא יהיה חזן, ודן האם יש חיוב שכירות פועל בשב ואל תעשה, וכן לגבי שכר שבת. https://www.psakim.org/Psakim/File/1938?highlight=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%9F. בברכה,