שמעתי שהרב אמר שאם מישהו גדל בבית שבו האבא לא מתפלל בהברה שבה התפללו אבותיו (חסידית / ליטאית וכו), וכך הבן חונך, הבן לא צריך לשנות ממה שאביו הנהיג. ובנוסף, הבנתי שחזן בבית כנסת צריך להתפלל בנוסח המקום היכן שצריך לומר את הטקסט בקול, גם אם זה נוסח אחר מנוסחו. א. האם שמעתי נכון? ב. אם מעלים אותי לתורה או לחזן בשטיבלעך חסידי למשל, האם אני צריך לומר את הטקסט בהברה חסידית, כולל כל כללי הגיית הניקוד, כפי שצריך לעשות בענין נוסח כאמור? (ובפרט שסבא היה מתפלל כך)

לא כל דבר עובר בירושה ר מאמר של הרב אורי רדמן בתחומין החדש (מא) מי שמתפלל בביכנ"ס של עדה מסוימת נוהג כמנהג המקום אך לעצמו מתפלל בנסח שלו יש בתיכנ"ס שלא מאפשרים לבן עדה אחר לעבור לפני התיבה בנוסח שלו. שם יש לנהוג כמנהג המקום אך במקומות שבהם מאפשרים לכל או"א להתפלל בנוסח שלו עליו להתפלל בנסח שלו