שלום רב, לפי הרמב"ם ולפי הגניזה(כך קראתי) את ברכות השחר, מברכים על דרך העשיה , רק אם מתחייבים בהם ובעת העשיה. מדוע אם כן , בכל העדות , איננו מברכים על דרך העשייה אלא בדיעבד? בכבוד רב , תודה

שלום וברכה הטור בסימן מ"ו כתב שנהגו לברך את כל הברכות הללו בבית הכנסת מפני שבשעת ההשכמה וכו' הידים אינן נקיות. והבית יוסף (שם) הוסיף וביאר שאנו מברכים ברכות אלו על מנהגו של עולם, דהיינו על כך שהקב"ה פוקח עורים ומלביש ערומים, ולא על מעשה מסויים שעשינו. ולכן גם אם אדם לא שמע תרנגול עליו לברך, שכן אנו מודים על כך שבעולם יש תרנגול שקורא באשמורת הבוקר.