שלום וברכה לרב. כיצד מכשירים סוכה ששמו את הסכך לפני הדפנות?

שלום וברכה. הפוסקים נחלקו האם בדיעבד הסוכה כשרה, ודעת רבים שצריך להעמיד את הסכך מחדש. למעשה גם לדעת המקלים נכון להחמיר לנענע את הסכך לשם סוכה, כל ענף בנפרד. מקורות: כתב רבנו הרמ"א תרל"ה א') בשם הגמ"י: "ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות, ואם עשה טפח סמוך לסכך, מותר לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות, כמו בחוטט בגדיש". וכתב המ"ב (סקי"א) שהטפח צריך להיות באורך כל הסוכה. ונחלקו הפוסקים מה הדין בדיעבד אם עשה קודם את הסכך; לדעת הב"ח והברכ"י, הסוכה כשרה. אך לדעת הלבוש והט"ז, הסוכה פסולה משום תעשה ולא מן העשוי. המ"ב (סק"י ושעה"צ סקי"א וסקי"ב) נוטה לדעת המחמירים. אולם הגרע"י זצ"ל בחזו"ע (סוכות עמ' ל"ח) הכריע שהסוכה בדיעבד כשרה, אלא שנכון להחמיר ולנענע את הסכך לשם צל ולהגביה כל ענף ומניחו וחוזר ומגביה חברו ומניחו". והנוהגים כדעת המ"ב, צריכים לעשות פעולה המכשירה את הסכך, והיינו להגביה את הסכך משהו (שו"ע הרב תרכ"ט סע' כ"ח, קובץ מבית לוי ח"ב עמ' כ"ב, אולם בשו"ת אז נדברו י"ג ל"ח החמיר להגביה ג' טפחים כדי להוציא מגדר לבוד). והוסיף כה"ח (סקי"ח) שאם כשהניח בתחילה את הסכך היה דפנות ורק לאחר מכן נפלו, מותר להחזיר אותם למקומם אף בלא ניענוע, כיון שמתחילה נעשה כראוי. ולדעת מרן הבא"ח (שו"ת רב פעלים ח"א סי' ל"ד) הדברים נכונים רק אם נחסר אחרי כניסת החג. לכן יש להתיר לפתוח דלת של סוכה אף שבפתיחה אין ג' דפנות כשירות, רק יש להזהר שבשעה שאוכלים או ישנים שהדלת תהיה סגורה (ראה שבט הלוי ח"ז סי' נ"ו, מקראי קודש סוכות ח"א סי' י"א, הובא בפסק"ת תרל'ה ב'). בברכה רבה,