שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • תעניות

מנהגי תענית שהציבור מקיים עקב אירוע קשה

undefined

הרב יצחק בן יוסף

י"ז תשרי תשפ"ב
שאלה
לרב שלום, קהילתנו מקיימת תענית עקב אירוע קשה שהתרחש, מהם ההלכות שצריך לדעת לקראת הצום ובמהלכו?
תשובה
כאשר קיבלו ציבור לצום, נהוגים הדברים הבאים: א. קבלת תענית בתפילת מנחה טעם קבלת תענית לפני יום הצום נדרש לקבל את התענית בתפילת מנחה שנאמר: 'קדשו צום' משמע שצריך הזמנה, ואם לא קיבל התענית יש דעות שאינו יכול לומר 'עננו' בתפילה (שו"ע) ויש אומרים שיכול לומר 'עננו' רק שלא יוצא חובת נדרו ביום צום שלא קיבלו. הנוסח לקבלת התענית הנוסח הקצר ביותר – "הריני בתענית יחיד למחר ויהי רצון שתהא תפילתי ביום תעניתי מקובלת" ואם מהרהר בזמן התפילה בדיעבד נחשב קבלה. והסבירו מדוע קבלה בלב מספיקה 1. דומה לנדרי צדקה שמתחייב גם על ידי קבלה בלב. 2. ט"ז הסביר – כיון שע"י התענית התמעט דמו וחלבו חשוב כקורבן, ובקורבן כתוב: "כל נדיב לב עולות" מתי מקבלו מקבלים בתפילת המנחה שהיא הסמוכה לצום, יש שכתבו לקבל את התענית בברכת 'שומע תפילה' אך מעדיפים לקבל לאחר 'יהי' רצון' בסוף התפילה ,כיון שאינו בקשה לכן אין להפסיק בתפילה ולקבל הצום. ומי שלא קיבל בתפילת המנחה יכול לקבלו עד שקיעת החמה. ומי שמתענה חצי יום יקבל התענית בתפילת המנחה על חצי יום. ב. שיעור פדיון התענית בכסף מי שאינו יכול לצום יפדה את הצום בצדקה שנאמר: "וחטאתך בצדקה פרוק" וכתב המשנה ברורה (תקסח, כד) "הפדיון העשיר לפי עושרו שהטעם ששקול צער הממון נגד צער התענית בכל אחד לפי מה שהוא". יש שכתבו: שיתן דמי מזון סעודות של יום אחד (כה"ח שם נב', ויש שהוסיפו שיהיה בכפולות של חי שקלים (פסק"ת ו). ג. נשיאת כפיים (תקס"ו ,ח) כאשר מתפללים מנחה סמוך לשקיעה נושאים כפיים הכוהנים שצמים, ואם כהן לא צם יצא מבית הכנסת,(תקסו,ו) כאשר כהן צם יכול להצטרף אליו כוהן שלא צם, כדי שתהיה המצווה מהתורה. (פסק"ת תקסו, 43 בשם הגרש"ז). וצריך עשרה שצמים כדי לשאת כפיים.(פמ"ג) ד. צחצוח שיניים בתענית לכתחילה אין לצחצח שיניים בתענית. ורק במקום צער ניתן להקל ויפלוט המים. ה. לקיחת תרופות הזקוק לבלוע כדורים וצריך נוזלים על מנת לבולעם יעשה זאת על ידי מעט תמצית תה מרה ו. אמירת עננו לחזן וליחיד לדעת השולחן ערוך – אומרים בשחרית ומנחה לרמ"א רק במנחה. והחזן יאמר בשניהם בחזרת הש"ץ עם ברכה, בין גואל לרופא. (הצם חצי יום – לדעת המשנה ברורה – אומר אם עדין צם, ואילו לדעת כה"ח – יאמר באלוקי נצור) ז. קריאת התורה ואמירת עננו – שאין עשרה צמים לדעת השולחן ערוך – מותר רק בעשרה צמים המשנה ברורה – כתב שבעה צמים. והמנהג – מספיק שישה צמים. (מאמר מרדכי כד,יט ופסק"ת) ח. אמירת אבינו מלכנו כתבו הגר"א וערוה"ש – נהגו לומר אבינו מלכנו ביום התענית. ט. בעלי תפקידים ביום הצום שליח ציבור - יהיה רק מי שצם, למרות שהשולחן כתב בלשון "יש מי שאומר" זו דעתו שראה אותה בפוסק יחיד.(כה"ח). קורא בתורה – לא יקרא, גם בתפילת שחרית מי שאינו יכול להשלים התענית. אם אין ש"ץ או קורא בתורה מותר. עולים לתורה – לדעת המשנה ברורה שלא יעלו מי שלא צם גם בשחרית, ובדיעבד בשחרית בשני וחמישי מותר לעלות. פתיחת ההיכל, הגבהה, וגלילה. – יכולים גם מי שלא צם. מסופק אם יכול לסיים תעניתו – מותר בכל הדברים לעיל. י. אכילה ושתיה קודם עלות השחר הרוצה לאכול קודם עלות השחר יתנה זאת שיקום מוקדם לאכול ולשתות, ואם הלך לישון שנת לילה ולא התנה אסור לאכול ולשתות שו"ע), לדעת הרמ"א מותר בשתייה גם ללא תנאי. (תקס"ד) (לפי הזוהר והמקובלים אין לאכול כלל לאחר שינה שלאחר חצות המנהג כדעת חכמי הנגלה) (מקורות: שולחן ערוך ונושאי כלים סימנים תקסב- תקסח מאמר מרדכי עמ' 196,7 ועמ' 240-244)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il