שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ארבעת המינים

מקומות הנענוע בהלל לפי המשנה

undefined

הרב משה מאיר אבינר

כ תשרי תשפ"ב
שאלה
מועדים לשמחה, בסוכה פרק ג משנה ט כתוב: וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין, בְּהוֹדוּ לַה תְּחִילָּה וָסוֹף, וּבְאָנָּה ה הוֹשִׁיעָה נָּא, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף בְּאָנָּא ה הַצְּלִיחָה נָא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה הוֹשִׁיעָה נָּא. מכאן עולה לכאורה, שלפי רבן גמליאל ורבי יהושע אין מנענעים בהודו, ולפי כל שאר העם (חכמים) אין מנענעים באנא ה הושיעה. וכיום משלבים את שתי השיטות שלכאורה, היו לא מקבלות אחת את השניה וכל אחת בפני עצמה. אם כן מדוע בימינו נוהגים לשלב בין שתי שיטות אלה בנענועים שלכאורה אחת לא מקבלת את השניה? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה, נחלקו המפרשים בהסבר המשנה ובגרסתה, הרבה מהמפרשים כתבו שכוונת המשנה להביא ראיה להכריע את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. והביאו שהעם נהג כבית שמאי ונענעו בהצליחה נא ורבן גמליאל ורבי יהושע לא נענעו בהצליחה נא. סיפור זה אינו מתייחס להודו שבזה אין מחלוקת ולדעת כולם מנענעים. אך רבנו עובדיה ברטנורא הסביר כפי שאתה מבין, וכותב שהלכה כבית הלל. ולא כסיפור שהובא בסוף המשנה. ובתוספות יום טוב כתב לאחר שהסביר כהסבר הראשון שהבאנו שהברטנורא גרס אחרת במשנה: "נראה שהר"ב גירסא אחרת היתה לו. וכמו שכתב אלא כו' בלבד ולא שהוא הוסיף תיבת בלבד אלא שהגירסא שלו כך היתה...". בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il