האם אתרוג שנקטף בשביעית קדוש בקדושת שביעית? ולפי זה האם פטור ממעשרות? ומה לגבי לימון?

שלום וברכה. אתרוג שנקטף בשביעית – אף שקדוש בקדושת שביעית, מכל מקום חייב במעשרות. ולגבי לימון ושאר פירות הדר, נחלקו הפוסקים ונוהגים לחוש לב' הדעות לעניין מעשרות (ראה במקורות). מקורות והרחבה: ז"ל המשנה בביכורים (פרק ב' משנה ו'): "אתרוג שוה לאין בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד: שוה לאילן בערלה וברבעי ושביעית, ולירק בדרך אחד, שבשעת לקיטתו עשורו דברי רבן גמליאל, רבי אליעזר אומר שוה לאילן בכל דבר". והגמ' בר"ה (יד:-טו.) האריכה לדון בעניין האתרוג ובדברי רבן גמליאל. הרמב"ם ומרן השו"ע (יו"ד של"א קכ"ו) פסקו ע"פ הגמ' בר"ה כרבן גמליאל, שהאתרוג יוצא דופן, לעניין שהולכים אחר לקיטתו כירק, בין למעשר בין לשביעית. הטעם לכך מבואר בגמ' שהוא דר משנה לשנה ויונק בכל עת מים (ש"ך ס"ק קמ"ה). ואם כן קדושת שביעית וביעור שביעית של האתרוג בתר לקיטה (ראה גר"א סקקצ"א). ומובא בשו"ע ג' מצבים: א. נלקט בשנה השלישית אחר ט"ו בשבט, מפרישים ממנו מעשר עני, כדין שנה ג'. ב. נלקט בשנה רביעית קודם ט"ו בשבט, מפרישים ממנו מעשר עני. ג. נלקט בשנה חמישית אחר ט"ו בשבט, מפרישים ממנו מעשה שני. והוסיף המחבר: "ואע"פ שהולכין אחר לקיטתו, אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו היתה כזית ונעשית ככיכר- חייבת במעשרות" כדין שנה שישית ולא כדין פירות שביעית הפטורים ממעשרות, משום שלעניין מעשרות בשביעית הולכים אחר החנטה ולא אחר הלקיטה (ט"ז סקכ"ט וש"ך ס"ק קמ"ו). הפוסקים נחלקו האם דין הלימון כאתרוג, בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' נ"א אות כ"ב) הביא דעת הר"ש (סיריליאו דף קנ"א) שדין לימון כאתרוג, אך כתב שמדברי הרמב"ם שכבר הכיר את הפרי הזה, שהרי הזכירו הרמב"ם באגרת הרפואה ובהקדמתו לס' טהרות, ועם זאת כתב הרמב"ם שבפירות האילן הולכים אחר לקיטה באתרוג בלבד, ומשמע שבלימון הולכים אחר חנטה. ולכן אם חנט קודם ר"ה של שביעית, אף שנלקט בשביעית, דינו כשל שנה שישית. ולגבי חיוב הלימון במעשר ובכלל פירות הדר, הסתפק מרן החזו"א (שביעית סי' ז' ט"ז) אם הולכים בתר לקיטה או חנטה, לכן לדוג' בשנה השניה הנכנסת לשלישית צריך לעשרו בשני מעשרות. ובחזו"ע (תרו"מ עמ' קכ"ד) כתב שכיון שיש קצת ספק אם הולכים בו אחר לקיטה או חנטה, כשיש ספק טוב להפריש ממנו מעשרות כשתי השנים. ואז יש לומר בנוסח ההפרשה בדוג' הנ"ל, "הרי זה מעשרי עני, ואם צריך מעשר שני, הרי זה מעשר שני. בברכה נאמנה,