שלום וברכה. כתוב במסכת ב"ב רובם בגזל וכולם באבק לשון הרע. הרי אבק לשון הרע היא גזרה מדרבנן, ויש לנו כלל שאין גוזרים גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואם כן, כיון שכולם באבק לשון הרע, מדוע הגזרה לא התבטלה? בכבוד רב. עובדיה.

שלום החפץ חיים עוסק בשאלה זו והוא מבאר שהדיבור אצל האדם נעשה באופן קבוע ורציף ללא פיקוח ותשומת לב ואם האדם לא "יתפוס" עליו שליטה וינהל אותו הוא ימשיך כדרכו ולא יהיה מנוס מלדבר אבק לשון הרע. וזה בניגוד לעברות אחרות המוזכרות שם כמו גזל או עריות שאף אם האדם לא יתאמץ לשמור את עצמו הוא לא בהכרח יחטא. הציבור יכול לעמוד בפני זהירות זו ולהישמר מדיבור אסור, אך הדבר מצריך תשומת לב ושליטה על הדיבור, התורה ציוותה אותנו בדבר שביכולתינו לעמוד בו ולחיות חיים מתוקנים ויפים יותר. יום טוב