שלום הרב, בנוגע למדרש שאומר שעתידה ירושלים להגיע עד שערי דמשק, האם מדובר על קדושת ירושלים או על רצף בתים ממש?

שלום אנו מוצאים בענין זה מספר התייחסויות הלכתיות בספרי הפוסקים: א. בשו"ת יביע אומר (חלק ז' - אורח חיים סימן נט) דן לגבי קיראת המגילה בשכונת רמות בירושלים ופוסק שיש לקרוא את המגילה בארבעה עשר, ואם שכחו או נאנסו ולא קראו המגילה בארבעה עשר, יקראוה בט"ו "בלא ברכה", ומסיים את תשובתו "ובעזה"י כשיבנו את המגרש הפנוי עד רמות, תחזור שכונת רמות להתאחד עם ירושלים, ויקראו בט"ו. ועתידה ירושלים להגיע עד שערי דמשק (ילקוט ישעיה תעב). במהרה בימינו אמן". וכן בענין זה מביא הרב ישאל מאיר לאו, בשו"ת יחל ישראל (זי' ל"ז): "ודאי שהדין ישתנה, דהא לעתיד לבא במהרה בימנו אמן עתידה ירושלים להגיע עד שערי דמשק כמבואר בילקוט ישעיה (אות תעב), ואז יקראו המגילה בכל העיירות הנמצאות בארץ - ישראל ביום ט"ו, מדין סמוך לכרך". ב. בספר דרך אמונה (לרב חיים קנייבסקי, בהלכות מעשר שני) דן לגבי חילול מעשר שני, ומציין את דברי המדרש "עתידה ירושלים להתפשט עד דמשק" לגבי הזמן שבו תתרחב ירושלים ובכך תולה נפק"מ לענין חילול ואכילת מעשר שני. בוודאי הכוונה בדבריהם שלא רק קדושת ירושלים תתפשט אלא ממש העיר עצמה תיבנה עד דמשק. ראוי לסיים בדברי הרב אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יב סימן א') בו הוא מציין את ניסי מלחמת יום כיפור וכותב: "אולם נזכיר גם חסדי ד' שלא כלו, וברוב רחמיו וחסדיו הקשיב לקול שוועת עמו די בכל אתר ואתר אשר נתנו לבם... לשפוך שיח ותחנון במקהלות אנשים נשים וטף ולקרוא אל ד' בחזקה...ומצבנו נשתנה לטובה מן הקצה אל הקצה, הוציא ממסגר נפשנו והדף אויבנו מפנינו...וכבשנו שטחים נוספים...ונסללו דרכים להיות כמציצים מן החרכים לקירבת יום התגשמות מאמרם ז"ל: עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק..." יום טוב