- שבת ומועדים
- צאת שבת והבדלה
מה סיבת המנהג להשתמש בשעוה בנר הבדלה
שאלה
שלום וברכה,
א. ראיתי שמצטטים בשם כף החיים שמנהג שמקורו קבלי להשתמש בנר הבדלה העשוי מדונג (שעוות) דבורים. מדוע דווקא דונג דבורים?
ב. מדוע המנהג להשתמש בנר קלוע (כמו צמות) דווקא להבדלה?
ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה.
א. הטעם הפשוט שנהגו לברך על נר שעווה, מבואר בקדמונים, כיון שאז היו מדליקים באופן תדיר בחלב (בצירה), שאיסור אכילתו בכרת. וכיון שחששו שיפול על הכלים והמאכלים בשולחן נמנעו להדליק בו. וע"פ סוד יש להדליק דוקא בנר שעוה מדונג דבורים, הרומז לאור במאיר במוצאי שבת קודש.
ב. מעיקר הדין - מספיק שתי פתילות, ובשעת הצורך ניתן להקל אף בפתילה אחת. ומשמע ממרן הבית יוסף שיש עניין שיהיה ריבוי פתילות. ולכן נראה, שכדי שיהיה ניכר שיש בשעווה כמה פתילות, ולא גוש אחד שיוצא ממנו פתילות, נהגו לקחת נר שעווה קלוע.
מקורות:
א. כן מבואר בראשונים (רוקח סימן קו, ובאור זרוע ח"ב מוצ"ש סימן צ"ה), ונר משמן לא הדליקו כיון שיותר נוח לייחד נר שעווה. אולם ע"פ סוד יש חשיבות להדליק דוקא בנר שעוה מדונג כמבואר בשער הכוונות (דף ס:), ובפרט בפרי עץ חיים (י"ח כ"ד), ומובא שם בשם גורי האריז"ל שדונ"ג גימטריה ס"ג, ושעוה הוא ש"ע ו"ה, הרומזים לש"ע אורות עליונים דאריך המאירים לו"ק, שעליהם נאמר: "עושה גדולות עד אין חקר", ו"עושה" אותיות שעוה.
אין לנו ידיעה בנסתרות, אך המעט שנוכל להבין מדברי קודשו, שבמוצאי שבת שיש ירידה רוחנית בעולמות העליונים, יש גם התגברות של הצד השלילי באדם ובעולם, ולכן על ידי האורות הנזכרים לעיל, המגיעים מרום המעלות, שניתן לעורר אותם בכוונה הראויה בעת שעושים בהבדלה, יש כח לבטל את הש"ע קליפות שעליהם נאמר "עש יאכלם", שהם יונקים מו"ק. ויש בכך עוד סודות מופלאים ונסתרים.
ב. מדברי מרן בב"י (סימן רח"צ ד"ה ומצוה) שכתב: "אבוקה כמו חבוקה, שיש בה עצים הרבה ומאורות הרבה", משמע שיש הידור בריבוי נרות הקלועים יחד. אולם בשו"ע (שם ב') כתב: "מצוה מן המובחר לברך על אבוקה" ולא פירט כמות. ובהמשך דברי המחבר (שם) כתב בשם התוס' שאם אין לו אלא נר אחד ידליק אותו ובזה יצא חובת המצוה.
וברמ"א (שם) כתב שנר שיש לו שתי פתילות נקרא אבוקה, ואם כן מעיקר הדין מספיק ב' פתילות, אלא שרבים נוהגים לקנות נר קלוע שיש לו מעבר לב' פתילות, ובאופן שהשלהבות נוגעות זה בזו, אולם ודאי שאין הדבר לעיכובא. והוא הדין אם הנר אינו קלוע אלא שהשלהבת נוגעת (ראה מ"ב שם סק"ח). ויש לציין שמדברי המ"ב והבה"ל (שם) משמע שצריך שהפתילות יצאו מנרות שעווה מופרדים, כדי שיחשב כאבוקה.
בברכה נאמנה,

שכח אתה חוננתנו ואכל לפני הבדלה
הרב נועם דביר מייזלס | ג מרחשון תשפ"ב
בהקשר לשאלה קודמת על הבדלה
הרב בנימין במברגר | ט סיון תשפ"ג

ברכה על עלי נענע ורוזמרין
הרב יצחק בן יוסף | כ"ז מרחשון תשע"ה
חיוב הבדלה לאשה
הרב רואי מרגלית | כ"ד מרחשון תשס"ד

הרב נועם דביר מייזלס
רב קהילה בבית אל ודיין בבי"ד לממונות "שערי הלכה ומשפט".

סדר הברכות בהשכמת הבוקר
כ"ב אב תשע"ח

השתתפות אבל בהכנסת ס"ת שהכניס לע"נ אמו בתוך השנה לפטירה
ג טבת תשע"ט

דיווח שעות עבודה
ב כסלו תשע"ה

הפנית מבט בתחנון
ו אב תשע"ח

דיבור אחרי קריאת שמע שעל המיטה
הרב עזריה אריאל | כ"ו מרחשון תשע"ד

דג טונה מסוג מרלין
הרה"ג דוב ליאור | ד כסלו תשע"א

איך עושים שילוח הקן?
הרב נועם דביר מייזלס | ל ניסן תשפ"ב
נחש שמכיש בחלום
הרב בנימין במברגר | ט"ו טבת תשע"ב
הציציות הכשרות שבחנויות
הרב דניאל קירש | י"ח סיון תשפ"ג

האם פליטה של תינוק נחשבת חלבית?
הרב אליקים לבנון | י"ח סיון תשפ"ג

יחסים עם גבר נשוי
הרב יהודה אודסר | י"ח סיון תשפ"ג
