איך הרב מתייחס לכל אלו הזוגות שהאישה מפרנסת את הבעל והאיש יושב ולומד? והרי הבעל מצווה להביא את הפרנסה וכאן כל הנטל בחינוך ופרנסה נופל על האישה? והאם זה נכון לבחור ישיבה למנוע פגישה עם בחורה שעוד לא סיימה ללמוד ולכן לא יכולה לפרנס, בטענה שהוא רוצה רק ללמוד בלבד למרות יכולתו לעבוד וללמד? האם יש כאן חוסר השתדלות?

התפקיד העיקרי של האישה הוא להשקיע בביתה ומשפחתה, להיות ערה לכוחות נפשה ועל ידי כך להעשיר את בעלה ואת בניה. הבאת הפרנסה מוטלת על האיש ולא על האישה. אולם כמו בשאר הדברים, גם כאן האישה יכולה להיות עזר לאיש בתנאי שזה לא יפגע בתפקיד העיקרי שלה. כשהבעל הוא תלמיד חכם ואינו רוצה להיבטל מלימודו זוהי מידת חסידות שהאישה תצא מגידרה ותהיה "כאוניות סוחר" בכדי לפנות את בעלה בכדי ללמוד תורה. אולם זאת רק מידת חסידות ולא מחויבות של האישה. כשמכירים לצורך נישואין מותר לאיש לחפש אישה שתנהג עימו במידת חסידות. אנו צריכים להעריך ולהעריץ את הנשים שמוכנות לקחת על עצמם את מידת החסידות הזאת. אולם אישה שרוצה איש שמפרנס ורק בשאר היום לומד היא אישה מעולה ולא צריכה להרגיש נקיפות מצפון. בדרך כלל האישה שלוקחת על עצמה את מידת החסידות היא מקבלת פיצוי בכך שמבחינה רוחנית היא יכולה להתעשר יותר מבעלה. השיקול העיקרי של בחור ישיבה בלקיחת אישה זה המידות הטובות שלה והמסירות שלה חז"ל הדריכו שלא לקחת אישה לשם ממון. אולם היו רבים מגדולי ישראל שהשתדכו מתוך הבטחה של מחותנם לפרנסם. ונראה לי שהם לא התחתנו לשם כסף. הם רצו להמשיך וללמוד תורה עוד מספר שנים לפני שהתחתנו. ורק כאשר אמרו להם שלא יהיה עליהם עול פרנסה ויוכלו להמשיך בלימודם הם הסכימו להיתחתן. אולם יש סיפורים רבים שבהם לאחר זמן המחותנים ירדו מנכסיהם. במקרה זה הם ודאי שלא גרשו נשותיהם ח"ו ואפילו לא כעסו או לא התלוננו כנגד ה'. הם לקחו אחריות ודאגו למשפחתם. ניתן להסתכל על הכל בעין טובה והעיקר שהכל יהיה לשם שמים. כל טוב היי ברוכה והצליחי בחייך , תזכי לבנות בית נפלא וטוב.