- משפחה, ציבור וחברה
- המקדש והקרבנות
הלכות המזבח החיצון וחיבורו לקרקע
שאלה
תודה רבה הרב על תשובתך.
אני מבינה שאפשר לבנות את בית המקדש השלישי על עמודים, אך אשמח לחדד עוד כמה נקודות ביחס למזבח החיצון.
כתבת בתשובתך שעל המזבח החיצון להיות "צמוד קרקע ממש, ולא מרחף על עמודים".
1. האם מותר הלכתית שהמזבח יהיה גם בגובה 300/200 מטר מעל פני הקרקע, בהיותו מחובר ממש לקרקע של העזרה עצמה, כשהעזרה עומדת היא על עמודים?
2. אם המזבח מוצב בגובה 200/300 מטר מעל פני הקרקע, ויורד עמוד מהמזבח עצמו עד קרקע הר הבית שלמטה - האם זה מספיק כדי להגדיר את המזבח החיצון כמחובר לקרקע ממש ולא מרחף על עמודים?
3. האם המזבח החיצון חייב להיות בעזרה או שמא אפשר לבנות אותו למטה (על קרקע הר הבית עצמה) ואת העזרה למעלה (על עמודים)?
בתודה מראש על תשובתך!
תשובה
לשואלת, שלום וברכה!
אינני יודע לאן את חותרת בשאלותייך. מכל מקום אנסה להשיב.
1 - 2. לא. מהגמרא בזבחים נח ע"א וסא ע"ב עולה שהמזבח כולו, בכל נקודה ממנו, חייב להיות צמוד לקרקע הטבעית (מקורות נוספים: הל' בית הבחירה פ"א הי"ג ובמשנה למלך ואבן האזל, ובהרחבה בספר 'שערי היכל' על זבחים מערכה קמג).
3. המזבח צריך להיות במקום שיש בו קדושת עזרה. כפי שכתבתי בתשובה הקודמת, קדושת העזרה קיימת כפי שהיא במפלס המקורי שלה גם אם יוקמו עליה עמודים להקמת עזרה מוגבהת. נמצא שבאופן תאורטי ייתכן להקים מזבח כשר במפלס נמוך מכלל העזרה.
אך הדבר מעורר שתי שאלות:
א. פרקטית. הרבה מהפעולות בעזרה נעשות סביב המזבח. למשל, שחיטת הקרבנות והולכת דמם ובשרם אל המזבח. איך זה מתאפשר במזבח במפלס הרבה יותר נמוך?
ב. מהותית, ברור שהמזבח צריך להיות "פתח אהל מועד", בחזית המקדש. הדבר עולה מפסוקים רבים מספור, כגון (שמות כט,מב): "עולת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני ה', אשר אוועד לכם שמה לדבר אליך שם". הקרבת העולה על המזבח אמורה להיות מול הכניסה למקדש. איני יודע להגדיר בבירור איזה הפרש מפלסים בין המזבח למקדש מבטל את הגדרתו כ"פתח אהל מועד", אבל ברור למדי שאם המזבח "מתחבא" אי שם 200 מטר למטה ועומד מול חלל ריק בין עמודים הנושאים את המקדש, וחזותית לא ניכר כל קשר בינו לבין המקדש, זה לא הולם את מטרת המקדש והמזבח. כאמור, לאותו חלל ריק שבין העמודים יש מעמד הלכתי של קדושת מקדש (ולפי ההלכה "מקריבין אע"פ שאין בית" מותר בלית ברירה להקריב על מזבח כזה גם בלי היכל כלל!), אבל לא מתקבל על הדעת שזה יספיק להחשיב את המזבח כ"פתח אהל מועד" לכתחילה.
כל טוב!

הבאת קורבנות לעתיד לבוא
הרב עזריה אריאל | כ"ה אייר תשע"ז

כיוון הכלים במקדש
הרב עזריה אריאל | א כסלו תשע"ט

עליה להר הבית
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו טבת תשס"ט

עבודת בית המקדש בשבת
הרה"ג דוב ליאור | י"ד אייר תש"ע

הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.

עליה לקבר שלא בתאריך המדויק
ב אדר תשע"ג

מנהגי אבלות לאנשים עם פיגור
י שבט תשע"ג

תפילה באהל אבלים ע"י מיקרופון
ה שבט תשע"ג

אשה בכתיבת סת’’ם ומגילת אסתר
י"ג שבט תשע"ג

צניעות בתוך הבית
הרב עזריה אריאל | י"ד תשרי תשע"ח

איסורים בשנת האבל
הרב יצחק בן יוסף | כ"ט אב תשע"ג

דיבור אחרי קריאת שמע שעל המיטה
הרב עזריה אריאל | כ"ו מרחשון תשע"ד

לטלפן לקרובים בעקבות פיגוע
הרה"ג דוב ליאור | כ"א תמוז תשס"ב
האם משחת ידיים נחשבת חציצה לנטילת ידיים?
כולל הלכה בית אל | ד שבט תשפ"ג

שמיעת שיחה מקונסרבטיבי
הרה"ג יעקב אריאל | ד שבט תשפ"ג
