שלום וברכה... הבנתי שצריך לטמא את הפירות שמהן תורמים את הטבל בלבד לפני ההפרשה, האם אין בכך איסור של הפרשה מהטמא על הטהור?

שלום וברכה. אכן טוב להכשיר את כל הטבל לקבל טומאה לפני הפרשת תרומות, אך גם אם הכשירו את הפירות שמהם יפרישו את התרומה בלבד, זה מועיל. הרחבה: הנה הרמ"א (סי' של"א י"ט) כתב: "וטוב להכשיר אותה קודם מירוח כדי שתקבל טומאה ויהא מותר לשורפה", וכתב הש"ך (סקל"ה) שאחר המירוח שכבר נתחייב בתרומה, אסור להכשירה, שאסור לגרום טומאה לתרומה טהורה. ובספר כפתור ופרח (י"ז עמ' תל"א) שכיון שתרומות בזמן הזה מדרבנן, ניתן להכשיר את הפירות לטומאה אף לאחר המירוח, קודם שיפריש תרו"מ. מכל מקום בדיעבד ודאי שמועיל להכשיר את הפירות אף לאחר המירוח (ראה חזו"ע תרו"מ עמ' קפ"ח). כמו כן מפורש במשנה תרומות (ב' א'), ונפסק בשו"ע (שכג סעי' א'), שהפרשת טהור על הטמא לא הוי הפרשה רק לכתחילה, אך בדיעבד ודאי שמועיל. ומבואר בפוסקים, שהטעם שאין להפריש מהטמא על טהור הוא, משום הפסד כהן, ולכן בזמן הזה הדבר מותר, שאין לו הפסד, כיוון שהוא לא יכול לאכול בטהרה, שהרי כולנו טמאי מתים. לכן אם אפשר, יש לטמא את כל הטבל לפני ההפרשה על ידי שמזלפים עליו מים ומכשירים אותו לקבל טומאה, ובכך ההפרשה היא מהטמא על הטמא. וראה בחזו"ע (שם עמ' רכ"ז) שכיום מחמת הטורח, נהוג לקבור את התרומה או לעוטפה בשקית שתירקב שם, ואם אין כזית, מותר לעשות כן לכתחילה. אולם נראה שמה שנהגו העולם להקל בזה ולא להכשיר את הטבל לקבל טומאה, נוקטים כדעת מרן החזו"א, שסבר שאין לטמא את הטבל. ויש להזהיר את הנוהגים שישמרו מאד שלא לטמא את התרומה. בברכה רבה,