היי שלום רב. אני כבאי משרת בתחנת כיבוי בקרית שמונה. האם אני יכול לנסוע בשבת לתחנת כיבוי למשמרת? תודה רבה.

שלום וברכה, אם מסתדר לך להגיע למשמרת בלי לחלל שבת, כגון שיש לך אפשרות לישון שם וזה לא פוגע בצורה משמעותית בעונג שבת שלך או של משפחתך, יש לעשות זאת. לחילופין, אם אתה יכול להגיע בקלות רגלית או על כל פנים באופניים יש לעשות זאת. אם אפשרויות אלו יגרמו לפגיעה בעונג השבת שלך ניתן להגיע למשמרת עם נהג גוי. אם לא מסתדר בשום אופן שגוי יסיע אותך, ניתן ליסוע ברכב למשמרת. לגבי החזרה לביתך בסוף משמרת: אם קשה לחזור רגלית או באופניים ניתן לחזור לביתך על ידי נהג גוי. אשריך שאתה עוסק בהצלת ישראל ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלקי ישראל. מקורות והרחבה: הנידון שלנו בעניין כבאי שצריך להגיע למשמרת בשבת משום פיקוח נפש הוא אותו נידון לגבי רופאים, אחיות, וחיילים שצריכים להגיע למשמרת שלהם בשבת. דעת האגרות משה שרופא לא יגיע למשמרת בשבת באופן האסור: האגרות משה (ח"א, קלא) נשאל לגבי רופאים שהמשמרת שלהם בשבת וגרים רחוק מבית החולים. הוא פסק שהרופא צריך להגיע לבית החולים לפני השבת. וזה לשונו: "בדבר הרופא שמשמרתו הוא בבית החולים שרחוק הרבה מדירתו שאי אפשר לו לבא ברגליו אם מותר לו ליסע לשם בשבתות וימים טובים במכונית שלו באשר שתמיד יש לדאוג שם לספק פקוח נפש. הנה פשוט שאף אם יש שם ודאי חולה מסוכן ורוצה דוקא ברופא זה שאם הוא כבר בביתו מותר לו ליסע לשם ולחלל שבת בכל הצריך למהר ביאתו לשם, מ"מ כשיודע הרופא מזה ערב שבת מחוייב הרופא להשאר ללון באיזה בית הסמוך לבית החולים שודאי אפשר להשיג מקום ללון ואף אם יצטרך לשלם דמי שכירות בעד הלינה אין להתיר לו לבא לביתו שיביאנו זה לחלל שבת למחר ליסע לבית החולים. ואף אם אין מקום סביבות בית החולים ללון שם הרי יכול ללון בבית החולים גופיה ואף שלא יהיה לו שם יין לקדוש וסעודה חשובה לכבוד השבת נמי היה צריך להשאר שם דמצות סעודת שבת וקדוש לא תדחה איסור מלאכה דשבת...". בהמשך התשובה כתב שבמקרה שהרופא אינו יכול למצוא שם מקום לישון יש להתיר לו לנסוע רק במקרה שאין רופא אחר או שהחולה רוצה דווקא את הרופא הזה. עכ"ד. דעת הגרש"ז אוירבך שרופא או חייל רשאים להגיע בשבת למשמרת: כתב השש"כ (פרק מ, סעיף כו): "רופא תורן או כונן בבית החולים שבו נמצא חולה שיש בו סכנה, אל לו לעזוב את בית החולים לביתו, הרחוק מבית החולים, על דעת שיצטרך לנסוע בשבת כדי לעמוד על משמרתו אך אם נכרי יסיע אותו - לית לן בה". בהערה שם (הערה עא) ציין לאגרות משה הנ"ל, ואחר כך כתב (שם בהערה): "אולם שמעתי מהגרש"ז אויערבך זצ"ל שמצדד להקל עליו לחזור לביתו אם על ידי זה שהוא יהיה מנותק כל ליל השבת מן הבית יתבטלו הוא ובני ביתו מעונג שבת, משום דהרי זה חשיב כדבר מצוה, וכיון שאינו עושה שום מעשה בקום ועשה בערב שבת לגרום לחילול שבת למחר, הרי חשיב כדבר מצוה ואינו חייב לעזוב את ביתו מערב שבת. אך אם אין זה אלא מקרה חד פעמי, טוב שלא יעזוב את בית החולים וישאר שם בשבת, עכ"ד. עוד כתב שם בהערה: "ולדברי הגרש"ז זצ"ל, חייל שיכול לקבל חופשה ליום-יומיים, ואז יצטרך לחזור בשבת קודש, יחזור, ואילו לדברי האגרות משה זצ"ל אסור לו לצאת לחופשה אם יצטרך לחלל את השבת בחזרתו. ואם החייל יצטרך לחזור בשבת קודש ולא לצורך פיקוח נפש, לכולי עלמא אסור לו לצאת לחופשה". עיקר ההלכה כגרש"ז: נראה שרוב הפוסקים הורו כדברי הגרש"ז שרופא שיש לו משמרת לא חייב לבלות את השבת שלו בבית החולים ולא כדעת האגרות משה. כן כתבו הגר"א נבנצל שליט"א בהערות ביצחק יקרא (סימן רמח ד), דבר חברון (סי' תמו), ארחות שבת (כ, עא) ועוד. ראה עוד במנחת אשר (שמות, סי' לח) שביאר את הסוגיא ביסודותיה. אולם כל שיש אפשרות להגיע על ידי גוי פשוט שיש להשתמש באפשרות זו. חזרה למשמרת בשבת על ידי נהג יהודי ועל ידי נהג גוי: לגבי חזרה לביתו לאחר המשמרת התהפכו הדעות – הגר"מ פיינשטיין היקל והגרש"ז החמיר. האגרות משה (ח"ד, פ) היקל למתנדב 'הצלה' לחזור אפילו על ידי איסור תורה משום שהתירו סופן משום תחילתן. המנחת שלמה (ח"א, ח) אסר לחזור על ידי חילול שבת באיסור תורה (ופקפק אפילו אם ניתן לחזור על ידי גוי משום שאולי לא הקילו חכמים אלא לעניין תחומין שיהיה כבני העיר, אבל למעשה התיר לחזור על ידי גוי משום שכבר הורה זקן - החתם סופר כעין זה). נראה מהפוסקים שנקטו גם כאן עיקר למעשה כדברי הגרש"ז (ראה תורת המחנה, ח"ב, לו, ה שציין לדברי הפוסקים בזה). בשעת הדחק גדולה התירו לסמוך על שיטת האגרות משה. ראה שו"ת מנחת אשר (ח"ב, סימנים מ-מב). אולם למעשה קשה להקל לחזור ברכב באיסור תורה משום שבמציאות ניתן להשיג נהג גוי. ועוד שהפוסקים דנו שאולי חז"ל לא התירו סופן משום תחילתן אלא במי שמתנדב להציל שהוא עלול להתרשל, ולא במי שפרנסתו בכך [ראה בעמוד הימיני (סי' יז, אות ו) שדחה סברא זו. אולם ראה מנחת אשר (ח"ב, מב, אות א), שפקפק אם ניתן להתיר אפילו חזרה על ידי גוי בגלל סברא זו שמי שמתפרנס לא יתרשל, ועוד שלא יחסרו רופאים אחרים שיעבדו בכל מקרה בבית החולים. אולם למעשה התיר חזרה על ידי גוי]. רכיבה למשמרת באופניים: כתב בשו"ת מנחת אשר (ח"ב, סי' מב) שלא ברור מה טעם לאסור בכלל רכיבה באופניים בשבת. והסיק שאסור משום עובדין דחול שאופניים הוא אמצעי תחבורה. על כל פנים זה לא חמור כמו אמירה לנוכרי, ולכן אם יש אפשרות לרכוב באופניים יש להעדיף זאת מאשר נסיעה ברכב על ידי גוי, וכתב: "אמנם כדי למנוע מראית עין וחשדא יש להקפיד שילבוש את בגדי הרופא כשהוא רוכב על ידי האופניים לביתו". בשולי הדברים אוסיף מעשה רב. שאלתי את הגר"א וייס במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' לגבי חיילים שיש להם רק ארבע שעות משימה בשבת ורוצים להישאר בבית ביום שישי, ליסוע מהבית למשימה בבסיס ולחזור הביתה. תשובתו היתה שאין להתיר להם לחזור בשבת. שוב שאלתי שבשו"ת מנחת אשר (ח"ב, סימנים מ-מב) הראה מקום להקל בשעת הצורך לחזור בדאורייתא כדברי האגרות משה. והשיב שיש לחלק בין אנשי הצלה שמתנדבים לבין חיילים בצו 8 שמחויבים. אמרתי והרי יש חיילים שמתנדבים ובכלל חיילים שבאמת רוצים להשתחרר יכולים. הרב השיב שהוא אכן יודע זאת, והוא אומר לאנשים שהחיילים במילואים עושים זאת בהתנדבות, ואם רוצים הם יכולים להשתחרר. ואף על פי כן לדעתו אין להקל לחזור בשבת. וציין שידוע לו שיש רבנים צבאיים שמתירים והוא לא אומר כלום. שאלתי אם מותר להם להישאר בבית בשישי ולצאת בשבת למשימה (ולהישאר בבסיס), ואמר שאפשר. בהצלחה רבה!