- משפחה, ציבור וחברה
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
- תורה, מחשבה ומוסר
- שאלות בתנ"ך
81
שאלה
הרב רציתי לשאול לגבי גויים בארץ. בספר יהושע יש את המעשה עם הגבעונים שהתחפשו לאנשים שבאו ממקום רחוק בכדי לכרות ברית עם עמ"י.
השאלה שלי היא מדוע היו צריכים להתחפש?, מדוע לא יכלו להיכנע כמו שהם? הרי לא עולה על הדעת שעם ישראל בכיבוש הארץ רצה להרוג את העמים כמטרה בפני עצמה, וברור שהמטרה היא כיבוש הארץ ולא שפיכת דמים של עמים אחרים, וגם התורה עצמה מדברת על גר תושב וגר צדק (איני מבין בדיוק מה אומרים המושגים הללו לכן אני שואל).
ובהקשר הזה, האם לפי התורה ישנה מטרה שלא יהיו עמים אחרים כלל בארץ או שכל עוד הם נאמנים למדינה ולא מנסים לקחת אותה אליהם ניתן לחיות עמם?
תשובה
שלום לך,
המלחמה בעולם העתיק הייתה קשה ואכזרית. ובדרך כלל הסתיימה כאשר הצד המנצח היה טובח ואונס את הצד שהפסיד. הגבעונים כנראה העריכו שבמלחמה נגד עם ישראל הם יפסידו, וסופם יהיה כמו כל עיר שנכבשה בתקופת התנ"ך, כלומר, התושבים היו נטבחים והעיר נשרפת, ניסו להציל את העצמם. מחשבתם הייתה שאם יגלו את האמת, עם ישראל לא יסכים לכרות איתם ברית שלום, וינהג בהם כבכל עיר כבושה אחרת.
בין הפרשנים ישנה מחלוקת גדולה, האם הגבעונים צדקו בהערכתם, שבכל מקרה עם ישראל יצא למלחמה נגדם, או לא. יש הסבורים שהציווי (דברים פרק כ, טז): "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" חל על כל האומות, גם על אלה הרוצות לכרות ברית שלום עם ישראל. ולכן צדקו הגבעונים בהערכתם שעם ישראל היה יוצא למלחמה נגדם בכל מקרה, ולכן נאלצו להונות את העם. לעומתם יש פרשנים הסבורים שחובת המחייה נוהגת רק בעמים שסרבו להיכנע בפני ישראל, אולם אומות שהסכימו לקבל את שלטונם של ישראל ולנמנע מעבודה זרה, יכולו להישאר בארץ. לשיטתם טעו הגבעונים בכך שהטעו את ישראל. ואם היו באים ומספרים את האמת - היו מקבלים תנאים טובים יותר בסופו של דבר.
בבררכה
אוריאל טויטו
האם מקיימים מצוה כשהולכים ד' אמות בארץ ישראל
הרב נועם דביר מייזלס | כ"ג סיון תשפ"א

יישוב הארץ לפי הרמב"ן
הרה"ג דוב ליאור | י"ב מרחשון תשס"ח

מדינת ישראל
רבנים שונים | י"א שבט תשפ"ה

צבא והתנחלויות בעיני החרדים
הרה"ג דוב ליאור | י"ט סיון תשס"ד
תשלום שדכנות כשיש ספק
הרב נועם דביר מייזלס | כ"א אדר תשפ"ה

שאל חולצות ורוצה להחזיר יותר האם זה ריבית?
הרב מיכאל יומטוביאן | כ"א אדר תשפ"ה
השפעת ממצאי מגילות מדבר יהודה על חישוב התאריך
הרב פרופ' נריה גוטל | כ"א אדר תשפ"ה
