שלום לפני בערך כשנתיים (איני זוכר במדויק אבל באזור הזמן הזה) מצאתי בחנייה של מרכז מסחרי קטן טבעת והתברר שהיא טבעת יהלום מודל אירוסים בתוך שכונה שהרוב לא דתיים אם זה משנה. לא תליתי מודעה או פרסום על מציאת האבידה. א.האם מותר לי למכור אותה ואם לא אז מה לעשות? ב.האם זה משנה אם לקחתי בדעת למכור אותה?(אני לא זוכר בדיוק אבל לקחתי אותה קודם כל ורק שהראתי למשפחה אמרו שצריך לעשות השבת אבידה). תודה רבה

שלום וברכה, אם טבעת כזו מצויה אין עליך חיוב השבה כיוון שאשה רגילה למשש את ידיה האם הטבעת נמצאת עליה ומסתבר שלפני שמצאת את הטבעת היא שמה לב שנפלה לה והתייאשה. אם טבעת כזו אינה מצויה חל חיוב השבת אבידה, כדאי לשלוח בקבוצות ווצאפ מי איבד טבעת כזו לפני שנתיים באזור זה, ואם לא פונים אליך מותר לך למכור את החפץ לאחר שתברר מה מחירו תצלם אותו ותשמור את הפרטים כך שאם הבעלים יגיע אליך תוכל לשלם לו את ערכו. מקור הדין: שו"ע חו"מ רסב, ג : "אין המוצא מציאה חייב להכריז, אלא בדבר שיש בו סימן בגופו או שראוי ליתן סימן במקומו... אבל אם אין בו שום סימן, אפילו במקומו, כגון שניכר שלא הונח שם בכוונה אלא דרך נפילה בא שם, אם הוא דבר שיש לתלות שבעליו הרגישו בו מיד כשנפל ממנו... מחמת חשיבותו ותמיד היה ממשמש בו ומרגיש כשנופל, הרי הוא של מוצאו, שהרי נתייאש מיד כשידע שנפל, כיון שאין בו סימן ובא לידו בהיתר, כיון שנתייאשו בעליו. ואם לאו, צריך להחזיר אף על פי שנתייאש אחר כך, כיון שבא לידו קודם יאוש. ומה שכתבתי שניתן למכור: שו"ע חו"מ רסז, כא: "מצא תפילין, שם דמיהן ומניחן עליו מיד, אם ירצה, שדבר מצוי הוא לקנות בכל שעה". מלשון השו"ע משמע שכל דבר המצוי בשוק ניתן למכרו כיוון שאין לבעלים עניין לקבל דוקא את החפץ, וכך פסק האגרות משה (חו"מ חלק ב סימן מה, ד) "וכשמצא דבר שאין בו סימן ונסתפק אם הוא קודם יאוש, מחוייב לקחתו ואחר זמן שמחוייב לטפל בו יכול לרשום בפנקסו מה שמצא וה"ה בדבר שיש בו סימן ירשום כל סימנים וירשום גם שוויות האבידה אם הוא ידוע, ואם לאו צריך לשומו בג' אנשים יודעים שומת איזה דברים כאלה ואז יכול להשתמש בו לעצמו וזה מה שיש לעשות בכל מקום שאמרינן יהא מונח עד שיבוא אליהו, שממה שכתב יוכל לברר הדבר לכשיתבקש". בברכה,