שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מזוזה

מזוזות

undefined

הרב דניאל קירש

י"ז סיון תשפ"ב
שאלה
נכנסתי לבית באופן זמני ואצא עוד כמה חודשים יכול לשים מזוזות ולהוריד אותם אחר כך? אין חשש שהדייר הבא לא ישים מזוזות רק לא רוצה את ההוצאה הכספית שתהיה לי פעמים
תשובה
שלום וברכה, הורו חכמים שדייר היוצא מהדירה לא יוריד את המזוזות שלו משום שבכך הוא מסלק את קדושת השכינה ומביא בכך מזיקים לבית. בגמרא מסופר על דייר שיצא והוריד את המזוזות ונענש ומתו אשתו ובניו. היה בכך מדה כנגד מידה, כשם שהוא לא חשש לדיירים שצריכים שימור והשאיר אותם ללא מזוזה שישמור עליהם ממיתה, כך הוא לא יהיה שמור. אולם ניתן לדרוש כסף על המזוזות שמשאיר. אם יש לשוכר היוצא מזוזות מהודרות שחשובות לו העצה היא להחליף את המזוזות היקרות שלו במזוזות פשוטות וכשרות כמה ימים לפני שיוצא מהדירה. וטוב לקחת לבדיקה את המזוזות היקרות שמוריד ואת המזוזות הפשוטות ישאיר שם לדייר הבא. אפשרות אחרת קצת יותר טובה היא שהדייר הראשון לא יוריד כלל את המזוזות אלא הדייר השני ייכנס לדירה ויקבע את המזוזות שלו, ואחר כך הדייר הראשון יקח את המזוזות ששייכות לו. מקורות והרחבה: מבואר בגמרא (ב"מ, קב.): "תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות מזוזה, וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא, ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר את אשתו ושני בניו". בחידושי הריטב"א (ב"מ קב.) כתב שזה מדה כנגד מדה, הוא לא חשש למיתת בני חבירו שצריכים שימור, וכשאינם משומרים הם מתים, על כן כשנטלה הוא קבר אשתו ובניו. בטעם הדבר שאסרו ליטול מזוזה כשיוצא מהדירה נאמרו כמה הסברים. א. בנטילת המזוזה מאפשרים למזיקים להיכנס לבית (תוספות שבת כב.). ב. אם נוטלים מזוזה מהבית מסלקים את קדושת השכינה שחלה בבית (ריטב"א, בבא מציעא קב.). ג. משום ביזיון המזוזה (רב אחאי גאון ורב האי גאון, מובאים בריטב"א שם). לשיטה זאת אם נוטל את המזוזה ומיד מעביר לבית אחר אין איסור. יש שכתבו שניתן לסמוך על שיטה זאת בשעת הדחק כשאין לו מזוזה אחרת לביתו החדש (ברכי יוסף מובא בפת"ש סי' רצא, ס"ק ז). יש מסתפקים אם ניתן להקל אפילו בשעת הדחק (ערוך השולחן ס"ג). על פי הגמרא הזאת פסק השולחן ערוך (רצא, ב): "השוכר בית מחבירו -- השוכר חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה וכשיצא לא יטלנה בידו. ואם שכר הבית מעובד כוכבים או ששכרו לעובד כוכבים -- נוטלה ויוצא." לגבי תשלום על המזוזות כתב הבית יוסף: "כתב ה"ר מנוח על הא דלא יטלנה בידו ויצא שאם הראשון מקפיד על דמיה טוב לשלמה לו אבל אין מוציאין". בשולחן ערוך לא כתב כלום על התשלום. אולם הרמ"א העיר: "ואם הקפיד על מעותיה השני צריך לשלם לו (ב"י בשם הרב מנוח)". באגרות משה (יו"ד, ד, מד) כתב שאף שבאר הגולה ציין שמקור הרמ"א הוא הבית יוסף בשם רבינו מנוח, נראה שהרמ"א חולק על השולחן ערוך וסבור שיש חיוב על השני לשלם לראשון ולא רק שטוב לשלם כדברי רבינו מנוח. ערוך השולחן (ס"ג) פסק: "יכול לתבוע דמיהן מהנכנס לדור בתוכה ואף אם זה הנכנס אינו רוצה לשלם מ"מ אסור לו ליטלן". לגבי העצה שהזכרנו שיכול להחליף את המזוזה היקרה והמהודרת במזוזה פשוטה כך כתב ביביע אומר (יו"ר ,ג, יח, אות ד): "נראה שכל שמניח מזוזה כשרה במקום המזוזה המהודרת הואיל ואין כאן חשש למזיקים משרא שרי. ולא דמי למ"ש הברכי יוסף (סי' רצא סק"ה), שאף אם השוכר החדש מוכן לקבוע מזוזה, מיד עם נטילת הקודמת ע"י העוזב את הדירה, אין להתיר ליטול המזוזה. ואף על פי שלא שייך בזה שום חשש למזיקים שיכנסו בינתים, שהרי מיד עם נטילת המזוזה הקודמת קובע השוכר החדש מזוזה אחרת, מ"מ לא פלוג רבנן במזוזה. ע"ש. דשאני התם דהוי בתרי גברי, וכיון שלא התירו חכמים ליטול המזוזה על סמך שהשוכר החדש יקבע מזוזה אחרת, דחיישי רבנן לפשיעותא, ואדהכי והכי יבא לכלל נזק ע"י המזיקין. מש"ה אף בכה"ג שמיד עם כניסתו קבע את קובעיהם מזוזה אחרת, לא פלוג רבנן. אבל בכה"ג שהשוכר הקודם עצמו שם שם לו מזוזה כשרה במקום המזוזה המהודרת, אין בזה שום חשש, ושפיר דמי לעשות כן אף לכתחלה". ובהמשך (אות ז) כתב לצאת מחששות שונים: "ומ"מ ישנה עצה טובה להתיר בנ"ד בפשיטות, וכמש"כ לעיל, שיטול את המזוזה לבדקה אם כשרה היא, ואח"כ יקבע במקומה את המזוזה השניה". ובהערות הגרי"ש אלישיב (ב"מ, קב.) כתב שהמנהג הוא להחליף ביציאה מהדירה מזוזה מהודרת למזוזה כשירה. יש שכתבו שיותר טוב שהדייר היוצא לא יוריד כלל את המזוזות אלא הדייר הבא יקבע את המזוזות שלו ואחר כך הדייר הראשון יקח את המזוזות שלו. כך כתב החוט שני (רצא, ב, עמ' קלז), באר משה (סי' קפא), שערי המזוזה (יט, ז). עוד יש לציין לדברי התשובות והנהגות (ח"א, סי' תרמא) שכתב שאם המשכיר אינו מוכן לשלם ויישאר בלי מזוזה, יש לצדד שהשוכר יכול ליקח גם מכסף מעשר לזכות המשכיר שלא יעבור מכאן והלאה על מצות מזוזה. בברכה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il