שלום וברכה, בגמרא קידושין לט: מובא דעת רבי יעקב ששכר מצוות בהאי עלמא ליכא. ולכאורה תמוה, דהא מפורש בש"ס וחז"ל עשרות פעמים שהעושה מצוה פלונית מקבל שכר מסוים, כגון הגמרא ב"ב דף ט-י לענין צדקה, שבת כג: וכו וכו. וכן במנחות מד. מפורש "אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעה"ז ולעה"ב". מה ביאור הדבר? אשמח למקורות ברורות. יישר כח!

שלום וברכה, שאלת חכם חצי תשובה. יש כמה כיוונים: א. הגמרא בקידושין אומרת במפורש שזו דעת רבי יעקב ומשמע שיש החולקים עליו. ועיין בספר העיקרים (מאמר ד פרק כט) שמציין ד' דעות בענייני שכר ועונש, ומביא את דעת רבי יעקב בדעה השלישית, וכותב שהדעה העיקרית בחז"ל אינה כך. ב. עין משפט נר מצוה על גמרא זו מציין לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה (ט,א), ומשמע שנוקט שדברי רבי יעקב הם להלכה. וזה לשון הרמב"ם- מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים, והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה, כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית, כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן, ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות, ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות, אלא כך הוא הכרע כל הדברים, הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא, ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה, והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן, וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב, כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא, וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו'. וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט, שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם... זאת אומרת, שאין שכר בעולם הזה למצוה עצמה, אלא יש סיוע מאת הקב"ה שיהיה לנו את האפשרות להמשיך ולפעול טוב. וא"כ אין סתירה בין האמירה 'שכר מצוה בהאי עלמא ליכא' ובין מה שיש סיוע לטובה להמשיך לפעול טוב. אם תמצא ביאורים נוספים, אשמח שתשלח. בהצלחה רבה!