יישר כח על התשובה. כפי שביקש הרב אם מצאתי בירורים נוספים לכתבם, אני אכתוב מה שמצאתי: המהרש"א (קידושין לט:) שאל ממה שמצינו הרבה ברכות בתורה, ע"ש שתירץ שיש חילוק בין יחיד לציבור. אבל זה אינו עונה על רוב הגמראות שמצינו שכר מצוה גם ליחיד. הרמב"ן (האמונה והבטחון פרק ז, מובא בכל כתבי הרמב"ן של מוסד הרב קוק) מקשה את הקושיא הזאת על רבי יעקב מכל הגמראות, ותירץ ששכר בעולם הזה הוא רק במצוות שאין אדם מחויב בהם. אמנם לענ"ד גם זה אינו מתרץ את כל הגמראות. ע"ע במהרש"א ושפת אמת מנחות מד. הגר"ח קניבסקי זצ"ל (שערי אמונה פאה פ"א מ"א ס"ק ג ד"ה הא מני, ד"ה רמב"ם פ"ח) תירץ שכל הגמראות אינו משכר המצוה אלא מסגולת המצוה, שמצוה זו גורמת להמשיך שפע לדבר זה. ויסוד זה מצינו באור החיים (שמות כ, יב) וחתם סופר (פ בשלח עה"פ ויורהו ה עץ) שמלבד שכר המצוות ישנן גם כח סגולה לפעול דברים מסוימים. אמנם לענ"ד רציתי לומר, שכל מה שאמר רבי יעקב ששכר מצוות בהאי עלמא ליכא, היינו שעיקר שכר המצוות שמור לעולם הבא, אבל ודאי יתכן איזה שכר קטן גם בעולם הזה, על דרך מה ששנינו ריש פאה שהקרן קיימת לעולם הבא אבל הפירות אוכלים בעולם הזה. אבל לא מצאתי לזה מקור. אשמח לדעת אם יש איזה מקור לחידוש כזה. יישר כח ותזכו למצוות

ישר כח. יגדיל תורה ויאדיר!