שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • נישואין

תפיסת קידושין בכהן עם גרושה

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"ח תמוז תשפ"ב
שאלה
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול מהו הטעם שלפי התורה קידושין תופסים כשיש איסור לאו. כגון אם כוהן נושא גרושה קידושין תופסים אע״פ שיש איסור חיתון ביניהם. ולעומת זאת כשיש איסור עריות הקידושין לא תופסים. למה זה ככה? אם התורה אוסרת גרושה לכוהן למה הקידושין תופסים? ומה הטעם לפי הסוד ולפי הקבלה שאומר שחתן וכלה הם שתי חלקים של נשמה אחת לפי זה כשהתורה אוסר חיתון למה הקידושין תופסים? תודה מראש!
תשובה
שלום וברכה. א. אין הקידושין תלויין באיסור לאו, אלא האיסור תלוי בקידושין, "נשואים בעבירה". אכן לדעת רבי עקיבא גם באיסורי לאוין הקידושין אינם תופסים. ולשניהם אין הלימוד מסברא, אלא כך קיבלו ולמדו בגזירת הכתוב. ב. כיון שיש לאדם בחירה חופשית הוא יכול (לדעת חכמים) ליצור חיבור רוחני עם אשה האסור עליו (בלאו ועשה), כמובן עד גבול מסויים (כרת), אף שהבת קול לא הכריזה על זוג זה. מקורות והרחבה: חכמינו ז"ל למדו מפסוקים, שהמקדש אישה האסורה עליו משום גילוי עריות, שאם בא עליה חייב כרת, כגון אחות אשתו או בתה, אין קידושיו קידושין, אך בחייבי לאוין או איסורי עשה, הקידושין תופסים. אכן לפי שיטת רבי עקיבא, כפי שקיבל רבי סימאי אין קידושין תופסין בכל חייבי לאוין, שכן לשיטתו עונש לאו חמור בדיוק כשל כרת לעניין זה, ואין להבדיל ביניהם, ובכולם הילדים הנולדים הם ממזרים, חוץ מאלמנה לכהן גדול. אם כן גזירת הכתוב היא, מתי חלים הקידןשין ומתי לא, ואין לנו אלא דברי חז"ל כפי שקיבלו עד למשה רבנו מסיני (גמ' קידושין סו:, יבמות צח:, שו"ע אהע"ז סימן מ"ד סע' ז'). אולי אפשר לומר שהתורה הפקיעה את הקידושין רק באיסור, שיש בו השלכה חמורה ביותר ביחס לולד, אך בנזק פחות יותר, כגון איסורי לאו ועשה, יש חלות למעשה, כיון שכאן הקב"ה השאיר את הדבר לבחירת האדם בבין טוב לרע. עם זאת צריך לדעת, שאף שהלכה כרבנן, והמקדש אשה שאסורה לו באיסור לאו או עשה מקודשת "קידושין גמורים" (כלשון המחבר שם), מכל מקום ברור שמערכת היחסים הרוחנית נפגעת, ואף נגרם נזק רוחני גדול לוולד, שהרי כתבו חז"ל והאריכו בזה המקובלים, שגם בני זוג כשרים וצדיקים שלא היתה להם כוונה ראויה בשעת ומעשה, הדבר עלול לגרום חלילה פגם רוחני לוולד. כדי לסבר את האוזן, ניתן דוג', כידוע שקידושין לא תופסין עם גויה, אך התורה התירה בעת מלחמה, אשת יפת תואר, כמובן רק אחרי שתעשה מעשי אבלות מסויימים, כמו שכתוב (דברים כאי ג): "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים", הטעם למעשים אלו, מבואר בספרים הקדושים, שהרי בשורשה היא אינה מתאימה כלל לעם ישראל, שהם עצם הטוב והשמחה בעולם, ורק בת ישראל אוחזת בבחינה זו כמו שכתוב (זכריה ב' י"ד) "רני ושמח בת ציון". והנה ע"י תהליך מסויים, גם אותה גויה מותרת. אלא שמגלים לנו חז"ל והמקובלים, שהדבר אינו רצוי, ואף הילדים סרים מן הדרך. וכתבו חז"ל שאף שלמה המלך בחכמתו טעה בעניין דומה, ולכן באמת אין לנו להכניס סברות בתורת משה אם לא שקיבלנו מרבותינו (לקוטי הלכות פריה ורביה ג יד-טו בשם הזוהר הקדוש והתיקונים). לכן יש חשיבות גדולה לא רק להתחתן עם אדם כשר אלא גם לחיות חיי קדושה, ובמיוחד בעת דודים בין איש לאשתו, וכפי שכתב הרמב"ן באגרת הקודש, ואור החיים הקדוש בפרשת תזריע, וז"ל: "והנה בעת ההזרעה אמרו ז''ל (זוהר קדושים פ.) כי כפי הכוונה אשר יכווין המזריע ימשיך לזרע הנפש, אם יחשוב מחשבות רעות ומזוהמות ימשיך לטפה נפש טמאה ואם יחשוב בטהרה ימשיך נפש קדושה, וצא ולמד (ברכות י. ד.) מבניו של הצדיק המופלא חזקיה המלך עליו השלום אשר נשא בת נביא ולצד שחשבה האשה בעבדי מרודך בלאדן המשיכה נפש רעה לב' בניה (סנהדרין קד.). אם כן עיקר הלידה שהיא המשכת הנפש לעובר היא בשעת ההזרעה, וקודם לה מלפניה וכו'". בברכת התורה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il