מרן השו"ע כותב בסימן רל"ג שאדם שבדרך כלל מתפלל ערבית לאחר צאת הכוכבים יכול רק בשעת הדחק להתפלל ערבית מפלג המנחה. עד איפה ניתן להגדיר כשעת הדחק? התארחתי שבת אצל חבר והם עשו בערב שבת תפילה מוקדמת האם מבחינתי זה נחשב שעת הדחק? תודה רבה!!

שלום וברכה, אף מי שנוהג להתפלל ערבית בזמנה אחרי צאת הכוכבים בכל השבוע, רשאי להתפלל בליל שבת מבעוד יום. הטעם הוא שבשבת יש מצוה להוסיף מחול על הקודש. ומכיוון שהאדם כבר קיבל על עצמו שבת, לכן יכול לסמוך על דעת הסוברים שאחרי פלג המנחה הוא נחשב כלילה לעניין תפלה (מגן אברהם, מ"ב, רסז, ס"ק ב. אף שיש סוברים שגם בשבת אין להקדים תפילת ערבית, מעיקר הדין ניתן להקל בדבר). ביום חול אפשר להתפלל ערבית מוקדמת רק בשעת הדחק. מה ההגדרה של שעת הדחק? למשל אם יהיה קושי להתפלל אחר כך במניין או שזה ישבש את סדרי הארוחות או שהחבר ייפגע. מקורות והרחבה: כתב השולחן ערוך (רלג, א): "ובשעת הדחק, יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה". אולם המשנה ברורה (רסז, ב) הביא את דברי המגן אברהם (רסז, א) שבשבת אפילו מי שנוהג בשאר השבוע כדעת רבנן רשאי להתפלל ערבית מוקדם. יש לציין שיש חולקים על המגן אברהם הנ"ל וסוברים שגם בשבת יש להתפלל ערבית דווקא בזמן (ראה ביאור הלכה סי' רלה ד"ה 'ואם הציבור מקדימים' בשם המעשה רב, ובביאור הלכה סי' רעא, ד"ה 'מיד'). אולם נראה שמעיקר הדין ניתן להקל וכל שכן במקרה שאדם אוכל אצל חברו ודאי שיש להקל בדבר. לגבי הגדרת שעת הדחק ביום חול נראה שצריך להיות שעת הדחק משמעותית (כפי שציינו למעלה). יש לציין שלדעת הגר"א עדיף להתפלל ביחידות בזמן ולא לפני שקיעה בציבור (ראה ביאור הלכה סי' רלה ד"ה 'ואם הציבור מקדימים'). ואף שיש חולקים על הגר"א בדבר הזה, [וכתב האגרות משה (ח"ב, ס) שאין לנהוג כדעת הגר"א בזה אם לא מי שנוהג כגר"א בכל עניניו], מכל מקום נראה שאין להתפלל מוקדם במקרה של צורך קל. כל טוב!